—–
במסגרת החיידק ההיסטורי שתוקף אותי בזמן האחרון….
בואו נשחק רגע משחק אסוציאציות קטן.
אם למשל אני אומר את המשפט:
גירוש יהודי _______
אני בטוח שהאסוציאציה הראשונה של רובנו היא "ספרד" (1492, שנת 'גילוי' אמריקה על ידי קולומבוס)
ואם אני אומר למשל
יהודי ________אולצו לשאת טלאי צהוב על בגדיהם
אני בטוח שהאסוציאציה הראשונה של כולנו היא "גרמניה הנאצית, הרייך השלישי".
ואם אני אומר
היהודים ב ________הואשמו בעלילת דם, לפיה הם שוחטים ילד נוצרי כדי להשתמש בדמו לאפות מצות לחג הפסח
כאן, האסוציאציה של חלק מאיתנו תהיה "פולין", חלק אולי יחשבו על רוסיה, אולי גם צרפת וגרמניה, שהרי זה קרה בכל הארצות הללו.
אבל, אם אני שואל: איזו ארץ הקדימה את ספרד במאות שנים בגרוש היהודים, והקדים במאות שנים את היטלר בחיוב היהודים לענוד טלאי צהוב, וטוענת לתואר המפוקפק "מולדת עלילת הדם הראשונה"?
אני חושב שהתשובה תפתיע את רובנו.
אנגליה.
כן כן. סורי, כל ידידי האנגלופילים (ובהרבה מובנים אני אחד מהם), אבל…אנגליה היתה הממלכה שגרשה את יהודיה בשנת 1290, יותר ממאתיים שנה לפני גרוש ספרד. וכל זאת לא לפני שאדוארד הראשון, מלך אנגליה ,חייב את היהודים לענוד טלאי צהוב בצורת לוחות הברית (הוא לא היה הראשון בעולם, החליפים הערבים הקדימו אותו בכ500 שנה, אבל הוא היה הראשון באירופה)
וכל זאת אחרי שאנגליה בשנת 1149 היתה למולדת "עלילת הדם הקלאסית" הראשונה. (היהודים חוטפים ושוחטים ילד נוצרי לכבוד חג הפסח). נזיר בשם תומאס הוא הראשון שהפיץ את הסיפור על הריגתו כביכול של נער בשם וויליאם מהעיר נוריץ'. זהו הסיפור ה"קלאסי" שישמש עילה לעלילות דם עד ימינו אנו.
אנגליה היתה נקיה לחלוטין מיהודים במשך יותר מ 350 שנה. אוליבר קרומוול הוא שהתיר את שיבתם של היהודים לאנגליה ב1655.
מה שמעורר אצלי מחשבה מעניינת. גדול המחזאים, שייקספיר, שחי ויצר בתקופה האליזבטנית, שהיא המחצית השניה של המאה השש-עשרה, כתב את המחזה "הסוחר מונציה", בשנת 1594 לערך, עם הדמות של שיילוק, היהודי, ושם בפיו את המונולוג המפורסם:
- Hath not a Jew eyes? Hath not a Jew hands, organs
- dimensions, senses, affections, passions; fed with
- the same food, hurt with the same weapons, subject
- to the same diseases, heal'd by the same means
- warm'd and cool'd by the same winter and summer
- as a Christian is? If you prick us, do we not bleed?
- If you tickle us, do we not laugh? If you poison us,
- do we not die? And if you wrong us, shall we not revenge?
וכל זאת, בזמן שאין באנגליה יהודים כלל, שייקספיר עצמו בכל ימי חייו לא פגש ולא ראה יהודי"אמיתי", (מלבד אולי מומרים ספרדים, אבל לבטח אף יהודי שזיהה עצמו כיהודי), וכמוהו גם הקהל שלו בתאטרון ה'גלוב' המפורסם, תושבי לונדון, שלא ראו יהודי מימיהם…..