גבר שלא מזיין


גבר שלא מזיין

ישנם דברים רבים, שגברים לעולם לא יבינו על נשים ונשיות. זו קלישאה, אבל זה גם נכון. ישנן חוויות, ורגשות, וצורת חשיבה נשית, שלגברים אין סיכוי להבינם.

אבל ישנם גם דברים בחוויה הגברית,  שנשים (או ליתר דיוק: רוב הנשים) אינן מבינות, לא באמת.

אני חושב, שרק נשים מעטות, יחידות סגולה, יודעות ומבינות באמת מיניות גברית. ובעיקר, קשה לנשים להבין את המצוקה של גבר שלא מזיין.
ואני אשתמש במילה הזו, מזיין. לא "עושה אהבה", לא "מקיים יחסים", גם לא "שוכב".  כבודן של המילים האלו במקומן מונח, אבל לא על זה אני מדבר.
אני מדבר על זיון.

גבר שלא מזיין, הוא גבר משוגע. גבר שכל מערכותיו, הנפשיות והגופניות, טרופות.

נשים חושבות, שהדחף המיני הגברי הוא גחמה. שהוא משול להשתוקקות של ילד לסוכריה. בעיני  נשים רבות, לגברים "בא" לזיין, אבל הן אינן מכירות בכך שזה צורך קיומי. הן מכירות בעוצמת הדחף, אבל אומרות: "אף אחד לא מת מהתגברות על היצר. הם יכולים להתאפק".

אז זהו, שלא.

גבר שלא מזיין, מת.

משהו בו משתבש באופן בסיסי. כמו מכונה שתקעו בגלגליה חול. כמו צמח שנמנע ממנו אור.
הטרוף הזה, שגבר שאינו מזיין נופל לתוכו, הוא חובק. הוא אמיתי. והוא לובש צורות רבות. כי לא כל הגברים מקשה אחת.
לפעמים, המחסור הזה מוליד אלימות. אבל שלא כמו שנשים חושבות, מרבית הגברים אינם אלימים. לא כלפי העולם החיצון.
גבר שלא מזיין, בהרבה מקרים, יפנה את האלימות כלפי עצמו. האלימות העצמית הזו תתבטא בכיבוי מערכות. בשנאה עצמית. בהענשה עצמית. גבר כזה מתהלך בהרגשה, שכנראה לא מגיע לו כלום.
הייתי גבר מהסוג הזה. שנים. גבר כבוי.

כל אחד יודע על מה אני מדבר. הם ברחוב. הם בקניונים. גברים כבויים.מתים מהלכים. יושבים על הספסל בחנות הבגדים, מחזיקים את התיק של האשה בזמן שהיא מודדת בגדים, גופם רפוי. עיניהם כבויות. כל קיומם אומר תבוסה.

גברים אחרים, יפנו את הטרוף, את האובססיה, לעבודה. לקריירה. הם אלו שיהפכו לוורקוהוליים. הם לא עוזבים את העבודה אף פעם. לא נפשית. כי העיסוק בעבודה הוא פלסטר דק שמכסה על הפצע הגדול.

גבר אחר שהיכרתי, הפנה את כל מאמציו לגיטרה. את המגע שלא קיבל, את כל משא המחסור, הוא הפנה למיתרים. אם תראה אותו, תראה אדם כבוי, הייתי אומר אפילו טרחן ומשעמם. אבל כשהוא נוטל גיטרה לידיו, פתאום הגיטרה מייבבת כאב.

יש גברים שהופכים אובססיביים למשהו חסר חשיבות אמיתית. כמו אוסף של משהו, או תחביב.

ויש את אלו שיפנו לדת, לרוחניות, להתעסקות אובססיבית ברוח, כי אולי רק כך ישקיטו את זעקת הגוף. וכשחברה שלמה, תרבות שלמה יוצרת שכבה של גברים מורעבים לזיון, מה שנולד הוא הטאליבן.

גבר שאינו מזיין, אינו גבר.

הוא יכול להיות אדם, אפילו אדם טוב, אבל משהו בסיסי חסר בהוויתו כגבר. אני יודע. הייתי פעם כזה.


28 תגובות על “גבר שלא מזיין”

  1. גם באישה שלא מזדיינת יש משהו כבוי ומת, וגם שם יש אנרגיה שמחפשת פורקן במקומות אחרים. זה אולי פחות מוחצן מאשר בגברים, אבל זה שם בדיוק באותה מידה.

  2. ל"אחת" :מעולם לא הייתי אשה ,ולכן איני יודע. אני יודע רק מה זה להיות גבר, ולכן לא אחלוק עלייך.

  3. ואו.
    אני יודע שכתבתי לא מזמן שאני הכי אוהב לקרוא פוסטים שלך בנושאי מוסיקה… אבל הפוסט הזה הוא כנראה אחד הדברים הכי חודרים שקראתי כאן (וגם בכלל).
    זאת הפעם הראשונה שאני מרגיש שמישהו כתב, כמו שצריך, את מה שעובר עלי כבר הרבה זמן.

    תודה.

  4. הייתי אומר כל התורה (הכי חשובה) על רגל אחת!
    וברוך בואך לעולם החיים באותה נשימה.

  5. אני מצטרפת לתגובה הראשונה. אין הבדל בין נשים לגברים בקטע הזה. תאמין לי שאין.
    אישה שלא פורקת את תשוקתה, היא אישה כבויה ומתה.

  6. זה מוזר, כלומר מובן, אבל אני חייבת לציין שהכרתי גברים א-מיניים בעליל, כמו שיש נשים כאלה. (כן, כן, נשבעת. פרידג'ים אמיתיים, כאלה שסקס לא כ"כ מעניין אותם, לא חשבתי שאתקל בכזו תופעה). והכרתי נשים, שחייבות לעשות סקס ולפרוק, כמו שיש גברים כאלה. בסופו של דבר הגעתי למסקנה שחייבים להפסיק לדבר במונחים האלה של "גברים" הם כאלה ו"נשים" הן כאלה.
    כולנו בני אדם, וההבדלים ביננו, בסופו של דבר, הם לא כאלה גדולים. הדברים הדומים ביננו עולים על השונים. אז אני מבינה את מה שאתה אומר, וחבל לי שלא הכרת אשה שאוהבת סקס, כי יש גם כאלו בעולם.
    זה לא רק "יחידות סגולה" שמבינות את הגברים. אלה נשים שלא מבינות, אלא חשות אותו דבר.
    אל תחזק את הדיכוטומיה הזו בין גברים ונשים שכל התרבות שלנו מבוססת עליה, היא שיקרית.

  7. הכל תלוי תרבות, רזי. הכל. אין לך מושג כמה עמוק בתודעה שלנו וכמה רחוק בהיסטוריה שטיפת המוח התרבותית הזו הולכת. לעולם לא נידע באמת מה הפוטנציאל שלנו כנשים וכגברים, כי אנחנו כל כך שטופים.
    ונכון, לנו יש רחם ושחלות ולכם יש זין וביצים. פה אנחנו שונים. אבל לכולנו יש יצר מיני ואת הרצון לחיות, היצר לחיים. (שסקס הוא אחד השיאים שלו).
    "אדם שלא מזיין הוא אדם מת." צריכה להיות האימרה שלך.

    והלוואי והייתי יכולה להכנס פה ולהעמיק למה אני חושבת ככה, שאין כ"כ הרבה הבדל ביננו. אני הבחורה הכי לא "בחורתית" (לפי כל הקלישאות/סטיגמות שיש על נשים) שיש. אני מרגישה מאוד בודדה ועצובה בעולם הזה. כאילו אף אחד לא מסכים איתי או מבין אותי… וגם אתה מחזק את זה בדבריך… וזה עצוב לי…עצוב.

  8. ואגב, בלי קשר לכלום – היה לי את העונג להכיר את "13 אוקטבות" לראשונה ממש לא מזמן והתאהבתי בזה לחלוטין, יופי של דבר, מדהים, סחטיין, ישר כוח, אהבתי מאוד!
    (ועוד משהו – בקריאה נוספת של התגובה האחרונה שלך אני מבינה מה שאתה מנסה להגיד, בתחושה המסוימת שאתה מדבר עליה…אני רק מקווה שאתה מבין למה זה מעציב אותי כשאתה אומר שנשים לא יבינו כי גברים הם ככה ונשים הם אחרת……קשה לי להסכים עם זה.)

  9. פוסט מבלבל. ואם הצורך במגע מסופק בדרך אחרת ונעזרים גם באוננות?
    אצל נשים יכול לפעול כוח נגדי של פחד להקלע שוב למצב של השפלה ואלימות לסוגיה. לא נסלח לעצמנו אם זה יקרה.

  10. תגובה ל"תגובה של אשה".
    קודם כל תודה.
    וכל מה שאשה אומרת לי על תחושות נשיות, או פחדים נשיים, קודם כל אני מקבל מראש כנכון, ולא מתווכח. כי אני גבר, ואני מבין ומקבל שלעולם לא אצליח לחוש, באמת, מה זה להיות אשה.

    אבל באותה מידה ,אני מצפה שנשים יודו, שיש משהו בחוויה הגברית שאין להן כלים להבין באמת.
    אוננות היא אחלה. פורנו הוא אחלה. שניהם ממלאים צורך. אבל הם אינם תחליף לדבר האמיתי. אוננות אינה מגע. אוננות אינה מאשרת לגבר את היותו חי, היותו גבר. לזיין אצל גבר אינה רק פעולה פיזית. אם זו היתה רק פעולה פיזית, אז בובות מין מפלסטיק היו מספקות.
    גם מין בתשלום אינו ממלא את הצורך הזה. כי גבר חייב להרגיש, ולו רק מידי פעם, שרוצים אותו. שחושקים בו. שהוא כובש. בזכות מי שהוא, נטו. לא בזכות כספו, לא בתמורה ל"התנהגות טובה" (ולצערי אני מכיר יותר מדי בעלים, שמפלס הסקס שהם זוכים לו מבנות זוגן קשור בכמה הם התנהגו יפה וריצו את הנשים שלהם בתחומים שונים)

    גבר שלא מקבל את ההרגשה הזו, ולו מידי פעם, מרגיש שמשהו במהותו קמל.

  11. רזי, אנחנו מאוד שונים, גברים ונשים. באמת, לא לקחתי את זה מאיתנו.
    שונים בהרבה תחומים ומובנים, וכמה שקשה עם זה לפעמים, זה מובן ומקובל.
    אבל בקטע הספציפי הזה, אישה בריאה, שהיא מינית, שיש בה תשוקה ותאווה, אישה כזו היא כבויה ומתה ללא מגע וללא זיון בדיוק כמו גבר.
    אישה כזו הופכת לעצבנית, ללא רגועה. גם אישה מחפשת מפלט בקריירה, בעיסוקים אחרים, כדי למלא את החלל, כדי להתעסק במשהו אחר.
    אישה שלא מרגישה נחשקת, נובלת.
    מאבדת מיופיה.

    פה אנחנו דומים מאוד, רזי.זו דעתי.

  12. אני אשאל דבר כזה …
    אם אני נכנס למעלית, ויש מישהי שם, מיד עוברת לי המחשבה בראש … הייתי עושה אותה … מזיין אותה …
    בעבודה, מסתובבתות בנות ואני מיד חושב מין.

    מה אישה חושבת בסיטואציות האלה ?

    למיטב ידיעתי, רוב הגברים , המוח שלהם עסוק במין כמעט נון סטופ.

    (סטרייטים/סטרייטיות)

  13. אני מגייס-ת את כל האמפתיה שבי כדי ליצור בעיני מוחי דימוי שלך שאפשר לא לכעוס עליו. כי במצב שאתה בו עכשיו (וכן, גם במצב שאתה אומר שהיית בו קודם) אתה צריך קודם כל אמפתיה, ולא כעס או ביקורת.

    מספר הפעמים שאתה אומר בפוסט הזה ובתגובות לו שאתה גבר הוא גבוה מאד. "אני גבר אז אני לא מבין מה את עוברת כאשה" או "מעולם לא היתי אשה" ו"אני יודע רק מה זה להיות גבר" ועוד ועוד. למה נחוצה כל ההדגשה המופרזת הזו?

    אני משער-ת שזה פוסט על כאב, פצע, שהסקס הוא הפלסטר שלו, ולא על פלסטרים שונים שחוסר-הסקס הוא הפצע שלהם.

    אתה כותב "גבר חייב להרגיש, ולו רק מידי פעם, שרוצים אותו. שחושקים בו. שהוא כובש. בזכות מי שהוא, נטו". בזיון אתה משיג את ההרגשה הזו? באמת?! ב-זיון ולא בסקס הדדי, תקשורתי, קשוב? אולי אני לא מביןה את האופן בו אתה משתמש במילה הזו, לזיין. אבל אם מה שחסר לך זו תחושה שרוצים אותך, חושקים בך, בזכות מי שאתה… לי זה נשמע שזיון הוא תחליף עלוב לתחושה הזו. בוא ננסה את המשפט הזה בלי "גבר חייב להרגיש", הנה כך: "אני רוצה להרגיש, ולו רק מדי פעם, שרוצים אותי, שחושקים בי, בזכות מי שאני" – הנה משפט שגם אני יכול-ה להזדהות איתו.

    ואם כבר עשינו את התרגיל הזה בניסוח, כל הפוסט מלא בהסקת מסקנות גלובליות ("גברים צריכים" וכו') במקום אמירות אישיות, שהיו יכולות לקדם דיאלוג, לעורר הזדהות. אם *אתה* מרגיש מת אם אתה לא "מזיין" ובא לך להודות בזה בבלוג שלך – תפדל. למה אתה צריך את כל המגדר הגברי מאחוריך? זה מפחיד מדי לגבר להודות בצרכים רגשיים ("לזיין אצל גבר אינה רק פעולה פיזית" כתבת) בלי שיש המון רב איתו בצרתו?

    אני מאחל-ת לך שתרגיש שחושקות בך ורוצות אותך בזכות מי שאתה, ושהאתה הזה יהיה ראוי לכך.

  14. ועוד משהו קטן, חברה שראתה את המשפט האחרון שלך "הוא יכול להיות אדם, אפילו אדם טוב, אבל משהו בסיסי חסר בהוויתו כגבר" אמרה שאולי כדי להיות אדם, בעיקר אדם טוב, צריך להיות קצת פחות "גבר". מענין.

  15. תודה יוסףה על התגובה ושהקדשת זמן.
    ניסיתי לנסח תגובה ארוכה ומפורטת, אבל מה שהגעתי אליו הוא רק כמה נקודות:
    מפריע לך שאני מציין את זה שאני גבר "יותר מדי פעמים"…האם קראת ספרות ומאמרים ובלוגים של נשים, העוסקים בנושאים נשיים? האם ראית באיזו תדירות מופיעה שם המילה אשה/נשים/נשיות/רחם?
    הנה דוגמה:
    http://www.yogaforwomen.co.il/article.php?id=41
    פוסט של 400 מילה, והמילה נשיות על כל הטיותיה מופיעה שם לפחות 40 פעם.
    אז למה לי אסור?
    אני מציין את היותי גבר בפוסט, כי הנושא הוא חוויה גברית-סטרייטית יחודית. אני עומד על דעתי, שאשה לא תבין אספקטים מסוימים, עומקים מסוימים, ומצוקות מסוימות של גבר. טענה הפוכה נשמעת מצד נשים יומם ולילה, ("גבר לא יבין לעולם"), ולמרבה הפלא,רוב הגברים מסכימים עם ההנחה הזו. כי היא נכונה.

    בפוסט אני ברוב יהירותי, אכן משליך מנסיוני, ומסיק מסקנות גלובליות לגבי מין שלם. מודה באשמה. כל מה שאני יכול לומר, הוא שכל התגובות של בני מיני לפוסט, פה ובמיילים פרטיים, ברשת ובעל פה, היו של הסכמה נלהבת פה אחד עם כל מילה שכתבתי. רק נשים הביעו חוסר הסכמה או השגות. ואולי זה מוכיח יותר מכל את טענתי מהפסקה הקודמת.

    אני אוהב גם סקס הדדי, תקשורתי, קשוב. זה אחלה. אבל זה לא תחליף לזיון. (לא סטוץ! לא על זה אני מדבר!)
    למה את/ה מניחה, שזיון הוא ההיפך מרגש? שהוא תחליף? בשבילי, זיון הוא דבר מאד עמוק, רגשי, משמעותי. וכן- נחוץ.

  16. ועוד משהו ליוסףה. לחצתי על הקישור לבלוג שלך וקראתי. ברצינות.
    כל מי שיודע משהו עלי, יודע שאני מלא כבוד,קבלה, אהבה, ענווה, חברות, ואחוות אמת עם בני האדם שזהותם המינית שונה משלי. אני לא צריך לפרט. ההסטוריה של חיי ועשייתי הם הוכחה מספקת, וזמינה לכל מי שרוצה לחפש ולקרוא ולהקשיב.

    אבל, כשאני קורא שאת/ה מעדיפ/ה, ומציע/ה, להחליף את המילה "חדירה" , במילה "עטיפה", כל מה שאני יכול לומר הוא: תהום פעורה בינינו. אני מכבד, מקבל, ובהזדמנויות לא מעטות בחיי גם נאבקתי שכם אחד עם אחיי ואחיותי הגאים. אבל כשקראתי את זה, הייתי חייב לומר לעצמי: אני אמשיך לכבד, תמיד, אבל אצטרך לקבל את העובדה ששנות אור מבדילות בין תפיסותינו המיניות.

  17. מבחינת נשים כל מה שאומר עליהן בתור גבר- הרי קלישאה. אז למה לא אצטט בשמן?
    מכירים את ד"ר רונית אלוני מהאתר "טיפול ושיקום מיני וטיפול סרוגייט"?
    ובכן, שם מוצגת שאלה מאת נשואה טרייה 4 חודשים ולהלן הציטוט:

    רציתי לדעת האם כדי להיכנס להיריון גם אני צריכה להגיע לאורגזמה???

    בבקשה תעני לי כי אני חרדה מאוד לגבי זה.

    תשובה:

    לא אינך צריכה להגיע לאורגזמה כדי להכנס להריון, והיו הרבה פחות אנשים בעולם אם זה היה התנאי. ואולי במחשבה שניה חבל שזה לא כך. (סוף ציטוט)

    המשך התשובה שם לא קשורה לבלוג כאן. או אולי כן, תבדקו.

    שאלה: למה היו הרבה פחות אנשים בעולם אילו זה היה התנאי? (שאגב אין גבר שלא יסכים עם כל מילה במשפט זה של הד"ר המכובדת, ויפה מצדה שהיא מודה בזה)

    שאלה שניה, למה כוונתה כי חבל שזה לא כך? מצטער אם אני טיפש ומבין שהיא התכוונה לומר חבל שאין פחות אנשים בעולם. (חחחחה)

    אבל מבחינת כל גבר- באמת חבל שזה לא התנאי.

    הלינק לשאלה הנ"ל של הכלה הטרייה ותשובת הד"ר להלן:

    http://www.dr-aloni.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%96%D7%9E%D7%94

  18. תודה שהגבת. ותודה נוספת שקראת בבלוג שלי. לא חזרתי לעמוד הזה לקרוא, כי חששתי. חששתי שלא אוכל להיות תקשורתי ודיאלוגית ואהיה מתנצח ומתוכחת. החשש הזה היה מיותר, והתגובה שלך היא זו שהפכה אותו למיותר. זה מגניב מאד בעיני.

    ועכשיו, כן. אכן תהום פעורה בינינו ובין תפיסותנו את המיניות ואת הפוליטיקה המינית. אבל הנה, אפשר לשוחח גם מעבר לתהום, מסתבר.

    פור דה רקורד: אני מסתייג ולא מסכימה עם הצהרות כגון "גבר לא יבין את זה" בדיוק כמו עם הצהרות כגון "אשה לא תבין את זה", ולכתוב "אני אשה" 40 פעם בפוסט של 400 מילה חשוד בעיני באותה מידה כמו לכתוב "אני גבר" בריכוז דומה. זה לא שלהן מותר ולך אסור – לכולןם מותר, כמובן, ולי זה מעלה חשד. חשד לא בך או בנשים שכותבות "אני אשה", אלא חשד בחברה. חברה התובעת מחבריה וחברותיה להיות כל כך מחויבים למגדר שלהןם, כל כך חרדיםות לשלומו הטוב, שאם חלילה יתפסו מעט ימינה או שמאלה ממנו אוי ואבוי להןם.

    אמנם מחבריך קיבלת הסכמה גורפת, אבל הרבה מאד גברים (גם סטרייטים) שאני מכיר-ה שקראו את הפוסט שלך לא רק שלא הסכימו, אלא אף נגעלו, חששו להגיב כדי לא להיגרר לעימות, החליטו לא לקרוא יותר ועוד. ישנם לא מעט גברים, ואולי הם לא בין חבריך, שלא מרגישים כך. זה חשוב מאד לזכור את זה כשעושים הכללות על המגדר הגברי כולו, כי הכללות כאלה הן יותר מכן-או-לא נכונות, הן מיצרות מציאות. נער שיקרא את הבלוג שלך ולא ירגיש שהוא רוצה, כמוך "לזיין", עשוי לפקפק בגבריות שלו עצמו אל מול הצהרות גורפות כאלו מאדם בוגר ומנוסה. וזו רק דוגמא.

    אז חלק מהגברים מרגישים כמוך. אולי אפילו חלק נכבד. זה לא בדיוק חדשות מבחינתי, נתקלתי בהם. מעטים מהם רצו לממש את הצורך הזה איתי. אחדים קיבלו הזדמנות. התחרטתי על שנתתי את ההזדמנות. זה לא כיף, בלשון המעטה, להיות בצד השני של מישהו ש"מזיין".

    אבל אולי אנחנו לא מדברות/ים את אותה המילה בכלל? אנדריאה דבורקין כתבה ספר מצוין, תורגם גם לעברית, שנקרא "משגל" בו היא מתארת את המשמעות התרבותית שיש בעיניה ל"זיון". זה נשמע לי מאד מאד דומה למה שאתה מתאר, אבל אולי אני טועה. יש סיכוי שתקרא או שקראת כבר ותגיד לי כן או לא? ואם לא קראת ולא בא לך לקרוא – האם תיאות להסביר בדיוק ממה מורכב "זיון" מבחינתך – מה יש בו ומה אין בו – לעומת סקס מסוג/ים אחר/ים?

  19. אני גבר מאד מושך, ויפה. בשיא הצניעות. אני גם בנאדם עמוק, יותר מכל החברים שבגילי. אני חושב מחשבות שאנשים 20 שנה+ מעליי מתפעלים והכל. אבל, אני לא מזיין. כמו שכתבת. זה לא שאני לא מצליח לדבר עם בנות או שאני לא מדבר איתן טוב. אני פשוט לא מצליח להגיע לזיון ואני מנסה. כל כך מנסה.
    אני חרמן כל הזמן, על כל אחת, וזה פוגע בי. אני מרגיש בדיוק כמו שתיארת. אני צריך את האחת שתציל אותי.

  20. רזי שילכו להזדיין אתה צודק מה אתה מגיב בכלל אם אתה רואה תשובה לא רצינית אל תענה ואני עם כל העיניים שקבלתי מבנות פצצות אני גם לא ממש מזיין

  21. […] כדי להימנע מחשיפת זהותי, אני לא אפרט כאן את תולדות חיי המדויקות, את המקצוע שהצלחתי ללמוד או את הניסיונות שלי להיות סופר. נסתפק רק בעובדות שאני בן 33, יש לי תואר ראשון בספרות והיסטוריה והפעם היחידה שהייתה לי חברה רצינית, כולל סקס, הייתה בצבא. זה עוד דבר שמספיק כדי לדפוק לבן אדם את השכל. […]