——

בשנת 1979 יצא אלבומם של גארי ניומן ווצבא הרכבת התחתית, "Replicas".

ניומן היה ממבשרי ומובילי הסגנון שכונה "גל חדש", ואני, כבן-עשרה ערב שנות השמונים הייתי מוקסם מהסאונד שלו. היו שם המון סינטיסיזרים, המון "ניכור" (מילה מאד פופולרית באיטיז), אבל בעיני היה שם, ממש מתחת לניכור, המון עצב ומלנכוליה ורגש. וזה מאד מאד התאים לי.

לפני כחמש שנים הקלטתי גירסת כיסוי משלי לשיר מתוך האלבום ," Are friends electric", אבל גנזתי אותה. בזמנו לא אהבתי את התוצאה. אבל כשהקטע פתאום עלה רנדומלית באייפוד שלי השבוע, פתאום הוא נשמע לי באור אחר. ופתאום גם הבנתי את המילים באור אחר.

ניומן שואל שאלה, וכנראה מתוך עצב גדול: האם חברים, האם קשרים אנושיים הם כמו מתג חשמלי, שניתן פתאום לכבות? האם הם כמו נורה, שפתאום נשרפת ואין לה יותר תקנה?  היום אני מתחבר לשאלה הזו הרבה יותר מאשר בזמן שהקלטתי את השיר.

והנה גירסת המקור