על האלבום:
את ספרו של איליה ארנבורג "שלוש-עשרה מקטרות" קיבלתי במתנה מסבתי. שני כרכים, קטנים במידותיהם, בהוצאת ספריית תרמיל. שלושה עשר הסיפורים, כל אחד על מקטרת אחרת, גילגוליה ובעליה המתחלפים, נחרטו בזכרוני, ואני חוזר אל הספר הרומנטי והתמים הזה שוב ושוב.
שלוש-עשרה הרצועות באלבום נכתבו כל אחת בהשראת אחד הסיפורים. כמו ספרו של איליה ארנבורג,רציתי שגם המוזיקה באלבום תהיה רומנטית. תמימה, רגשנית ותיאטרלית לעיתים, אבל בעיקר רציתי לשמר את ההרגשה והזיכרון של רזי בן החמש-עשרה, הקורא בלילה ספר מאת יהודי רוסי, ובטוח שמקטרת היא הדבר הקסום ביותר בעולם.
או במילותיו של ארנבוג עצמו: "—אני מחבב את הסנטימנטליות ואינני מתבייש בכך. אינני סובל את קרי הלב. האהבה מקננת הרבה יותר בעיניו הטרוטות של כלב החצר הזקן, מאשר באישוניו חסרי החיים של אליל האהבה, ארוס הפוחז—"