מונטי פייטון והתלמוד הבבלי (?)


שם הבלוג הזה הוא ״הכל קשור״.

אבל הפעם, הקשר הוא קצת יותר מוזר מהרגיל.

תמיד אהבתי את ״Life of Brian", בעיני הוא סרטם הטוב ביותר, השלם ביותר, המצחיק ביותר וגם החכם ביותר של חבורת מונטי פייטון.

ושם, מתי שהוא באמצע הסרט, יש קטע קורע שבו המורדים מ״החזית העממית של יהודה״ קובלים: ״הכובשים הרומאים האלו, לקחו מאיתנו הכל, ומה נתנו לנו בתמורה?״

אבל פתאום, אחד אחד, הם נזכרים שהרומאים נתנו להם את האקוודוקט,יחד עם מערכת מים זורמים, וכבישים, וחינוך, ומערכת משפט, וביטחון ברחובות בלילה, ושווקים…

הנה הקטע מן הסרט:

ושם בדיוק ברשימה הזו, מגיע הקשר.

אין לי מושג אם זה במקרה, או שמישהו מכותבי התסריט באמת היה מודע לכך, אבל הויכוח הזה, כמעט במדויק, באמת התרחש ביהודה הכבושה, במאה השניה לספירה. ואנחנו יודעים שהוא התרחש, כי הוא מתועד לפרטיו בתלמוד הבבלי, הנקרא גם הגמרא:

כמה מגדולי החכמים והמנהיגים הרוחניים של הישוב היהודי אחרי מרד בר-כוכבא היו מסובים, ודנו בכיבוש הרומאי, ובמעשיהם של הרומאים.

״פתח ר' יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו! תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות, ר' יוסי שתק. נענה רבי שמעון בר יוחאי ואמר: כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם- תיקנו שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהם מכס״.

(מסכת שבת, ל״ג, ע״ב)

דברים אלו הגיעו לאזני הרומאים, שדנו אותו למוות, ומשום כך נאלץ רבי שמעון בר יוחאי לרדת למחתרת ולהסתתר שנים ארוכות במערה עם בנו אלעזר.

סיפורו של שמעון בר יוחאי, והישוב היהודי כולו בתקופה ההיא אינו מצחיק כלל וכלל. אבל קשה לי שלא לראות את ההקשרים לסצנה של מונטי פייטון. ואולי אני חופר יותר מדי.