אני לא יודע כמה קאנטרי שומעים בישראל. בראד פייזלי הוא אחד מהכוכבים העולים בקאנטרי האמריקאי השנה, ויש לי חיבה גדולה אליו. הוא לגמריי מיינסטרימי, עם חן של כאילו–לא–מלוטש–אבל–בעצם–סופר–מלוטש, ובמיטב המסורת של הקאנטרי, הוא כותב שירים–סיפורים פשוטים בלי שום סאב–טקסט, בלי תת משמעויות, סתם פיסות חיים "מהלב". בהרבה מובנים, ממלאת מוזיקת הקאנטרי בארה"ב את אותו מקום שממלאת המוזיקה המזרחית בישראל. בשני העולמות האלו, הזבל מרובה לעין ערוך על הפנינים, אבל מי שיודע להקשיב בלי דעה קדומה , נתקל מידי פעם בשירים נהדרים.
בראד פייזלי
אחד מאלו, בעיני, הוא הלהיט הנוכחי של פייזלי, “מכתב לעצמי", המועמד לשיר השנה בטקס פרסי הקאנטרי הממשמשים ובאים (המקבילה הקאנטרית לפרסי הגראמי).
והנה המילים
Letter to me/Brad Paisley
If I could write a letter to me
And send it back in time to myself at 17
First I'd prove it's me by saying look under your bed
There's a Skoal can and a Playboy no one else would know you hid
And then I'd say I know it's tough
When you break up after seven months
And yeah I know you really liked her and it just don't seem fair
All I can say is pain like that is fast and it's rare
And oh you got so much going for you going right
But I know at 17 it's hard to see past Friday night
She wasn't right for you
And still you feel like there's a knife sticking out of your back
And you're wondering if you'll survive
You'll make it through this and you'll see
You're still around to write this letter to me
At the stop sign at Tomlinson and Eighth
Always stop completely don't just tap your breaks
And when you get a date with Bridgett make sure the tank is full
On second thought forget it that one turns out kinda cool
Each and every time you have a fight
Just assume you're wrong and dad is right
And you should really thank Mrs. Brinkman
She spent so much extra time
It's like she sees the diamond underneath
And she's polishin' you ’til you shine
And oh you got so much going for you going right
But I know at 17 it's hard to see past Friday night
Tonight's the bonfire rally
But you're staying home instead because if you fail Algebra
Mom and dad will kill you dead
Trust me you'll squeak by and get a C
And you're still around to write this letter to me
You've got so much up ahead
You'll make new friends
You should see your kids and wife
And I'd end by saying have no fear
These are nowhere near the best years of your life
I guess I'll see you in the mirror
When you're a grown man
P.S. go hug Aunt Rita every chance you can
And oh you got so much going for you going right
But I know at 17 it's hard to see past Friday night
I wish you'd study Spanish
I wish you'd take a typing class
I wish you wouldn't worry, let it be
I'd say have a little faith and you'll see
If I could write a letter to me
8 תגובות על “מכתב לעצמי, בגיל שבע עשרה”
קאנטרי. גם בישראל שומעים
קל להוציא ממני דמעות עם שירים כאלה.
אגב, אכזבת אותי.
הייתי בטוחה שזה באמת מכתב ש*אתה* כתבת לעצמך בגיל שבע עשרה.
קודם זמר עם קול מופלא
מילים עם משמעויות מעמיקות
יש קטעים בשיר שמזכירים לי את ילדותי
הצופים
המתקנים עם הנדנדות
הדרייב אין בתל אביב
הנעורים שלנו
היום הלכתי להצביע לראש המועצה של מקום הולדתי
והצבעתי בכיתה ו 2'
הכיתה שהיתה שלי פעם
השיר שהבאת רזי באמת של פעם
ואפשר לחזור לעבר ולהזכר בכל
בטוב וברע
ובלי קשר אני אשמח אם תכתוב פוסט על איך התחיל המוסיקה דרך המחשב
הרי היום הכל עובר דרך המחשב
יש תמונה שלך באולפן עם 2 מחשבים
בקיצור אשמח לדעת על זה מסקרנות
אז תודה לך על פוסט נפלא
תודה רבה.
יצא לי בטעות לשמע אותו באיזה טקס בארה"ב והבנאדם מוכשר בטירוף. ממליץ בחום על האלבום "Mud on the tires"
דמעתי… תודה. עם בל כך הרבה נוסטלגיה בסביבה טוב שיש מה שיזכיר.
נקודה שמשום מה לא באה לידי ביטוי בפוסט – מדובר באחד הגיטריסטים קאנטרי הכי שורפים שיש.
חפשו את the nervous breakdown ביוטיוב…
בראד פייזלי הוא גיטריסט הרוק-קאנטרי הטוב ביותר שקיים. ראיתי אותו בלונדון והייתי מלא התפעלות. ואני מוסיקאי מקצועי…. ככה חשבתי עד שראיתי אותו – וראיתי את כל הגדולים – קלפטון, בק, וכו