כן, אני יודע שאולי אקבל תגובות זועמות, שחלקן אולי גם יכפרו בעצם זכותי לדבר על הנושא, הלא אני לא חי בישראל.
אבל אני אגיד את זה בכל זאת: כל מבנה עולם הרדיו הממשלתי בישראל הוא מעוות, הוא אבסורדי, הוא יצור כלאיים של שאריות של מורשת סוציאליסטית וחלומות על שוק חופשי בסגנון אמריקה, ובסופו של דבר הוא לא זה ולא זה.
על מה מדובר?
על ההסטוריה של רשות השידור לא אחזור כאן. אין צורך להיות מבוגר מדי כדי לזכור את הימים שבהם כל תחנות הרדיו (מלבד אייבי) היו בבעלות, בשליטה ובניהול הממשלה. אבל אני מדבר על מה שקרה מאז שנשבר המונופול, כלומר בערך מתחילת שנות התשעים.
זה פשוט מאד: מדינת ישראל לא החליטה עדיין אם רדיו הוא תעשיה פרטית, או מפעל ציבורי, או חלק ממאמץ מכוון לחינוך העם, או מכשיר לשימור תרבות מקומית הנתונה בסכנה, או קונצרן ככל החברות שצידוקו באיזון תקציבו. ולכן, היא מקבלת לא זה ולא זה ,אלא מין גירסה גרוטסקית של חלקים מכל הדגמים.
דוגמאות? למה לא נתחיל בתחנת הרדיו הפופלרית בישראל: גלגלצ. איפה מתחילים להצביע על האבסורדים? אולי נתחיל בזה שזו תחנה בבעלות ובשליטה ממשלתית (משרד הביטחון), שהחליטה להתחרות בשוק הפרטי ולשדר את המוזיקה שתביא את הרייטינג הגדול ביותר—(ממשלה מתחרה בתחום הבידור בשוק הפרטי! אתם תופסים כמה זה מעוות??) אבל זה לא נגמר כאן.
מילא רייטינג. שיהיה להם לבריאות. אבל לשם מה??? ריטינג הוא מכשיר, (לא מטרה בפני עצמה–מכשיר) שהומצא בשוק הרדיו בארהב, כדי לעזור לקבוע את מחירי הפרסומות בתחנות רדיו. אבל…בגלגלצ אין פרסומות….אז לשם מה הרייטינג??? גאוות יחידה? מדוע לא מבינים, שכל מאזין שגלגלצ מושכת אליה ,גוזלת את פרנסתו של מישהו בשוק הפרטי שמנסה להתחרות ?
אבל כאן זה לא נגמר. גלגלצ תשדר מה שבא לה , מתי שבא לה (יש חוק על מינימום אחוז של מוזיקה עברית ברדיו, אבל גלגלצ שמה על זה זין),וגם לא שילמה במשך שנים, אגורה שחוקה של תמלוגים למוזיקאים שהיא משדרת. גם כשהיא כן משלמת, זהו תעריף נמוך ומצחיק לעומת תחנות אחרות. למה? כי היא חלק מצה"ל, ולצה"ל מותר הכל…זה קשור לבטחון המדינה או משהו…
אבל אעזוב את גלגלצ.
בואו נסתכל רגע על ארה"ב, ואפילו לא לשניה אני לא גורס שהמודל באמריקה הוא אידאלי. ככלל, הרדיו בארה"ב הוא פרטי. הוא מסחרי, הוא שורד ומתפרנס על פרסומות, ולכן הוא צריך רייטינג. התחרות היא קשה, ולכן כמובן הנטיה היא לשדר מה שעשוי להיות פופולרי על הקהל.
אבל…כאן נכנסה ממשלת ארצות הברית ואמרה: הכל טוב ויפה, אבל מעבר למה שפופולרי כרגע, יש לארה"ב אינטרס לשמר ולקדם ולשדר תחומים תרבותיים, שהם נשמת אפה של אומה תרבותית, ואין להם סיכוי לשרוד בתחרות עם בריטני ספירס על רייטינג. מוזיקת בלו גראס מסורתית, מסורות מוזקליות של שבטים אינדיאניים, מוזיקה קלאסית, בעיקר התחום הפחות ידוע, הלחנה מקומית, כתבות תחקיר והנצחה מעמיקים, מוזיקה הסטורית הקשורה לתולדות העם, בקיצור כל מה שאולי עשירית אחוז מהאוכלוסיה יקשיבו לו ברציפות. ולכן, באקט חינוכי–ללא–התנצלות, הקימו את רשת NPR, “הרדיו הציבורי הלאומי", שמראש אינה מתחרה על רייטינג, כי זו לא הסיבה לקיומה. הסיבה לקיומה היא דווקא לשדר את מה שלעולם לא יזכה לרייטינג. הם מיידי פעם מבקשים תרומות מהציבור, אבל אין שם פרסומות.
מצב דומה ,ואולי עוד יותר קיצוני קיים בצרפת, שבה הממשלה מתקצבת בצורה פעילה פעילויות לשימור התרבות וההיסטוריה הצרפתית, בין השאר ברדיו ציבורי, כי הם יודעים שאם יניחו למשל למוזיקה של דביסי להתחרות עם מה שמציף אותם מארה"ב , לא יהיה לו קיום.
אבל בישראל , למרות שרשמית התחנות הממשלתיות אמורות לשרת מטרות דומות, המצב בשטח הוא שעטנז של הגבלות שרירותיות, והחלטות הנובעות משיקולים "כאילו" מסחריים.
הנה, כל שני וחמישי שומעים על תכנית לסגירת קול המוזיקה. בואו נחשוב רגע מהם הנימוקים:
אין לה רייטינג. אין לה מספיק קהל. אבל , הלו, ברור שלא יהיה לה רייטינג! היא משדרת מוזיקה קלאסית! ההצדקה לקיומה צריכה להיות לא קשורה בכלל לכמות מאזיניה. כמו שאמר מישהו חכם באינטרנט: זה כמו לימודי מתמטיקה. בטח שאם נותיר אותם ל"הצבעה פופלרית של התלמידים", הם יבוטלו.
קשה לי להבין את מי שלא מבין, שאם לא תהיה תחנה של מוזיקה קלאסית בישראל, לא יקום לנו עוד סשה ארגוב ,או מתי כספי ,או יוני רכטר, כי הם גדלו על מוזיקה קלאסית. המשוואה היא פשוטה: בלי שהיו משדרים מוזיקה קלאסית ברדיו, לא היה לנו "עטור מצחך" ולא כוורת. ולא נעמי שמר. ואתם יודעים מה? נגיד שיקרה הנס, ומישהו יכתוב בישראל עוד שיר מורכב ונפלא ולא רקיד ועתיר שכבות כמו "עטור מצחך". איפה ישדרו את זה היום? איפה?בגלגלץ? התשובה היא ברורה: אם כבר, רק בFM88.
ואם מדברים על 88 FM. מדינת ישראל פשוט לא החליטה: האם זהו אינטרס לאומי, תרבותי, שתהיה תחנה כזאת, שמשדרת מוזיקה כמו בלוז וג'אז ואמנים אלטרנטיביים מקומיים, או שקיומה תלוי בפופולריות שלה. זה מעוות. ולכן גם קיימת התופעה המעוותת ביותר: פרסומות מסחריות בתחנה ממשלתית.
תחשבו רגע על המשפט הזה, ועל עומק האבסורד שבו:
פרסומות מסחריות בתחנה ממשלתית. הממשלה צריכה לרדוף אחרי חברות פרטיות שיפרסמו ובכך יממנו שידורים ממשלתיים.
זה כאילו שהממשלה אומרת: “ יש לנו אינטרס שתהיה רשת ג', שתשדר מוזיקה ישראלית, (על פי חוק!) כי זה בנשמת אפה של המדינה שישדרו מוזיקה מקומית מקורית אבל—-רק אם היא גם מרויחה/לא מפסידה כסף".
ומילא אם זו הייתה מדיניות אחידה לגבי פרסומות בתחנות בעלות הממשלה, אבל אין מדינות אחידה. בצורה שרירות קיים מצב שיש חלק מהתחנות הממשלתיות שבהן אין פרסומות (גלגלצ, קול המוזיקה), ותחנות אחרות שכן חייבות לרדוף אחר המפרסם. (88, ג', ב' וכו)
למה? ככה .
וכך נוצר מצב ,שבבעלות הממשלה יש מספר תחנות, אבל הן "מעורבבות" כתאומים סיאמיים ללא הפרדה עם השוק הפרטי. במקרים מסוימים (גלגלצ) מתחרות בצורה לא הוגנת עם השוק הפרטי במימון כספי מיסים (תחשבו על המשפט הבא: כספים מתקציב הביטחון הולכים למימון שידורי שירים של , נגיד, מדונה, אבל אפילו מדונה לא תראה מזה תמלוגים).
במקרים אחרים תחנות נאלצות בחרוף נפש להצדיק את קיומן באמצעות רייטינג ,כאילו הן תחנות מסחריות–פרטיות (88 FM), במקרים אחרים הפורמט שלהם נקבע על פי חוק (רשת ג)., הידעתם שאסור לרשת ג' לשדר מוזיקה ישראלית מקורית, אלא אם היא בשפה העברית?כאילו אין שום שפות אחרות שישראלים יוצרים בהן, ואם הם רוצים להיות משודרים: שישירו בעברית. נו מילא. נגיד שיש כאן כוונה לקדם ולשמר מוזיקה בשפה העברית. אבל…הטיעון הזה אינו מחזיק מיים, מפני שאין שום פיקוח על נכונות או איכות העברית, כפי שיודע כל מי שמקשיב 10 דקות לרשת ג'.
וואו, כתבתי הרבה יותר ממה שחשבתי שיצא.
אני מקדם בברכה צעקות, מחלוקות, ואם אי אילו מהעובדות שציינתי אינן נכונות, אשמח לתקן ולהתנצל.
9 תגובות על “זה רדיו??”
כתבת נכון ואתה צודק בהכל. זה מצעד האבסורד, הייתי קוראת לזה אפילו חגיגות האבסורד, פסטיבל שכזה, קרנבל.
אני בטוחה שאין שום סיבה שתתנצל על מה שכתבת, ואתה יכול להיות בטוח שהמנהלים הגדולים של קול ישראל לא נותנים לעובדות לבלבל אותם- למרות שיש להם את כל האפשרויות והלגיטימציה להיות חפים מזבל פירסומי ואיכותיים במיוחד, מה שמכונה פה בחודשים האחרונים בעגה הברנז'אית "סוגה עלית" – הם עדיין מתעקשים להתעלם ולרצות להיות גלגל"צ.
הפסקתי לנסות להבין. יש לנו את הכישרון להרוס כל דבר טוב ואחרי זה להתבכיין במשך שנים על כמה טוב הוא היה ואיך לא השכלנו לשמור עליו. זה קרה עם גל"צ המקורית, עם עיתון "חדשות", עם "האוזן השלישית" בת"א (שמפסיקה עכשיו למכור כותרי אינדי של לייבלים עצמאיים) ועכשיו זה יקרה גם עם
88fm
ככה זה, אנחנו מבינים רק ברוורס. כל מילה שכתבת נכונה, מצערת ומובילה שוב למסקנה שתרבות זו מילה גסה במדינת ישראל.
בנוסף (אולי כדאי להוסיף בכדי להשלים את התמונה) גם זיכיונות הרדיו הפרטי, כלואות בתבנית הרדיו האזורי, שלמעשה אוסר עליהן להתחרות אחת בשניה.
בפועל התחנות משדרות הרבה מעבר לאיזור "שלהן", אבל כבר היה לפחות מקרה אחד של תחנה ירושלמית שתבעה תחנה תל-אביבית על שידור מרחבת הכנסת.
רזי, בגדול אתה מאוד צודק והדברים חשובים וצריכים להיאמר.
תרשה לי רק הערה קטנה. זה לא הכי נכון להשוות את קול המוזיקה לדוגמאות שנתת מצרפת או ל-NPR. זה ש-NPR מתאמצת לשמר את המורשת המוזיקלית האמריקאית המגוונת זה טוב ויפה – אך מה למוזיקה קלאסית אירופית כפי שמשודרת בקול המוזיקה למורשת המוזיקלית הארצישראלית?
נכונה הטענה שמלחינים כמו רכטר או כספי ודאי הושפעו ממוזיקה קלאסית, אך זה לא אותו דבר.
עם זאת, אין בהערתי בכדי להצביע על התנגדות למה שאתה כותב. נהפוך הוא. אני חושב שצריך להשקיע הרבה יותר בתחנות שישמרו את מה שיש פה ועד עכשיו באמת לא חשבתי על האבסורד בתחנה צבאית הממומנת מכספי מדינה ואפילו לא משלמת תמלוגים.
בעניין הפרסומות בתחנה ממשלתית, אני מבין את האבסורד. הבעיה היא שעם החנק התקציבי פה אני חושש שבלי הפרסומות התחנות לא יתקיימו בכלל.
תגיד רזי ראית פעם משהו נורמלי במדינה שלנו
בעיית המוסיקה והתחנות היא בעיה אחת מיני רבות
זה לא חדש שמי שאחראי על תחנות הרדיו הוא דפוק בדימוס
אתן לך דוגמא אתה בטח מכיר את נתיבה בן יהודה המדהימה, אשה מיוחדת שהרבה מאזינים לה. יום אחד החליטו ברשת ב' לסגור כמה תוכניות והיא ביניהן. אתה יודע איזה עצומה עשו לה ובגלל העצומה העבירו אותה לרשת גימל ונתנו לה שם מקום
איזה מן דבר זה
אגב אין שום פרסומות על רדיו בצינורות המקובלים כמו הטלויזיה ואגב לא כולם יודעים שבאינטרנט יש רדיו מעטים מאוד
הסיפור של 88 זה עוד דוגמא על צימצומים
תחנה שנעשתה בשנים האחרונות מאוד פופולארית מורידים שם גם שעות
בקיצור יש לך מזל שאתה שם כי מי שעוסק במוזיקה בארץ בכללי די סובל כאן אם זה מרדיו אם זה מחברות תקליטים הפקות וכד'
וזה שאתה לא גר כאן זה לא אומר שאין לך זכות להביע את דעתך במיוחד שכתבת לעניין
ראשית השאלה מהם נכסי צאן הברזל הראויים להגנה היא שאלה פוליטית.מי יחליט? ובכל מקרה לכל החלטה כזו יהיו מתנגדים שיטענו "למה הוא כן ואני לא".
חוצמזה צודקים ערן וניר. הפרסומות ברדיו הן בגדר רע הכרחי, והמבנה של התחנות האיזוריות הוא מגוחך, אבל לדעתי הוא ייעלם בעתיד. הרי גם הכבלים בתחילה היו מחולקים לחמש חברות אזוריות שלבסוף התאחדו לחברה אחת. כבר היום יש תחנות בבעלות משותפת ובסופו של דבר לדעתי תהיה רשת אחת או שתיים של תחנות בפריסה ארצית בבעלות פרטית.
ואחרונה חביבה קול המוסיקה. האיום המתמיד עליה, ללא מחאה ציבורית אמיתית, נובע לדעתי מהעדר תפישה של סולידריות אמיתית. במקום להגן על התחנה בשם התרבות וגיוון, הרבה יותר קל לקצץ כי "אין סיבה שמשלם המיסים יממן תחנה שכמעט אף אחד לא שומע".
עצוב
בחברה מתקדמת יש הגנה על נכסים תרבותיים במדינה נאורה דואגים לטפח ולפתח תחנות רדיו כמו קול המוסיקה או 88MF מהסיבה הפשוטה שהן לא יכולות להתקיים בשוק החופשי.
גם ספריות ציבוריות, אגב, אינן יכולות להתקיים בשוק החופשי – כי אין מספיק אנשים שישלמו דמי מנוי כדי לתחזק את המפעל הזה. גם מוזיאונים זקוקים לתמיכה וגם תיאטרון ולהקות בלט.
יותר מכך: במאים כמו פליני ואנגלופולוס ואפילו ברגמן לא היו יוצרים את יצירות המופת שלהם אלמלא התמיכה המשמעותית של ממשלות איטליה, יוון ושבדיה ביצירה האיכותית המקורית שלהם.
רדיו ציבורי אמור לשרת את הקהל שאינו שבוי של הרדיו המסחרי. את ה-5% או 10% באוכלוסיה שרוצים לשמוע סדרה על תולדות הבלוז, שעה על ספרים וספרות, הרצאה של האוניברסיטה המשודרת או סתם קונצרט של בראהמס.
בכל מקום, בישראל כמו בארה"ב, האיכות היא נחלת המעטים, אבל אלה המעטים שישמרו את התרבות וינחילו אותה לדורות הבאים.
את העיקרון הזה, לצערי, מסרבים להבין ולהפנים בישראל
88 נמצאת בתהליכי שחיטה:
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,31999,.aspx
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,31756,.aspx
בוודאי שאני מודע מה קורה ל88
זו היתה אחת המוטיווציות לכתיבת הפוסט
כל העניין הוא שההצדקה למה שעושים עכשיו ב88 היא "להביא יותר מאזינים",
וטענתי היא שתחנה כמו 88 (או כל תחנה ממשלתית) צריכה להיות לגמרי חפה מכל יומרה לרייטנינג.
רייטנג זה משהו שצריך להיות לגמרי רק בשוק הפרטי וכחלק מתחרות חופשית והוגנת
תחנות ממשלתיות צריכות להגדיר את קיומן ותכניהם לפי אינטרס לאומי-תרבותי, ולא לפי הפופולריות שלהן.
ובדיוק כמו שאלינור אומרת: הן צריכות היות תחת אותה הגדרה ותחת אותה הגנה של ספריות ציבוריות
בוא נהיה קיצוניים:
נגיד שיתברר, לדוגמא, שמוזאון יד ושם מפסיד כסף כל שנה, , ושאף אחד לא מבקר בו. אז צריך לסגור אותו? או אולי צריך לשכור מישהו מערוץ 2 ש יעשה בו את התכנים "יותר פופלריים? ברור שלא.
יש דברים שאסור שתהיה להם שום נגיעה לפופלריות או כדאיות כלכלית. הבעיה היא שבישראל עוד לא החליטו אם תרבות שייכת לדברים האלו.
טוב נו, כתבת על גלגל"צ, אבל חשוב לזכור שגלגל"צ צמחה מתוך גלי צה"ל.
במשך שנים גלי צה"ל -נחשבה- לתחנה המשדרת לאליטיסטים ולקיבוצניקים ולצפוניים בלבד… אבל אילולא גל"צ, ספק רב אם טעמי המוסיקלי היה משתבח.
גל"צ היתה, בשנות ה 80 לפחות, ה-מקום בו ניתן להיחשף למוסיקה מעניינת.
הייתי מאזין לגל"צ בגלל שהם השמיעו דברים -שלא הכרתי- וזה בניגוד גמור למי שמתחבר לגלגל"צ כיום בכדי לשמוע חומרים שחוקים לעייפה.
ולא לשכוח – גל"צ זו התחנה שבזמן אמת שידרה שירים של פוליאנה פראנק… ומן הסתם שלא למטרות רווח, אפילו שלפי מספר הפעמים ששידרו את השירים ניתן היה לחשוב שמדובר ברב המכר הגדול ביותר של השנה.