באנגלית קוראים לזה "Blind Spot”. והכוונה היא לחולשה ,לזווית מסוימת, לחוסר יכולת לראות דברים, בעיקר כלפי עצמך, שאחרים רואים בקלות. לכל אחד מאיתנו יש את זה.

 

ונתחיל באמריקאית.

לתרבות, בעיקר הפופולרית האמריקאית, יש נקודה עיוורת ענקית כשזה מגיע לפרופורציה של זמן והסטוריה. אחרי הכל, לאמריקאים אין יותר מדי היסטוריה, בוודאי כשמשווים את זה עם ,נגיד, ההיסטוריה של אירופה או המזרח התיכון.

 

אז למשל, בגלל שיש להם כולה מלחמת אזרחים אחת, ומלחמת עצמאות אחת, הם שוקעים בפרטים הקטנטנים ביותר: בשיעורי הסטוריה הם מכריחים את התלמידים ללמוד מה היה צבע ושם הסוס (!) של פול רוויר (מהדמויות הפעילות במלחמת העצמאות), או את שם היצרן של פעמון החרות.

 

מה שם היצרן? כן, הם רציניים

הם לא רואים בכלל את הגיחוך, כשראש עיר יוצא בגאווה ומכריז על תכנית לשימור אתרים הסטוריים בעיירה, כולל הבית הראשון שנבנה עם יסודה של העיירה בשנת 1970. פעם שמעתי ארופאי אומר לאמריקאי: “אתם האמריקאים אין לכם באמת היסטוריה. 200 שנה? זה היסטוריה? זה עיתונים ישנים". עסקים אמריקאים מתגאים בכל הזדמנות: “נוסדנו ב1985!” שלא לדבר על השימוש הדי ילדותי שלהם במילה "קלאסי" לתאר משהו בן עשר שנים.

 

לא סתם קוקה קולה- קלאסית!

 

זו הנקודה העיוורת האמריקאית.

 

והישראלית?

 

בעיני, הנקודה העיוורת הישראלית שמעלה את החיוך הגדול ביותר על פני הוא חוסר הפרופורציה בין גודלה של ישראל, וחשיבותה, לפרופורציה שישראל תופסת בתרבות העולמית. ישראל היא מרכז העולם. זה התחיל בשיר עם כמו "תה ואורז יש בסין, הארץ הנידחת" (סין היא הנידחת, פלסטינה היא טבור העולם). אבל למה ללכת רחוק?

 

יום אחד אני מציץ בויינט, והנה הם עורכים מבצע שבו הם מבקשים מהקוראות (והקוראים) לבחור את הגברים והבחורים "החתיכים הורסים ו100ממים" בעולם. (בעולם!)

 

ומי נמצא שם, ברשימה הכלל פלנטרית הזו? לצידו של ג'ורג' קלוני, תמצאו את גיא גיאור, באותה רשימה לצד אשטון קוצ'ר נמצא גם עברי לידר. על פי הרשימה הזו, לפחות חצי מהגברים הסקסיים ביותר בעולם הם ישראלים.

 

במדור רכילות ישראלי, לא נדיר למצוא משהו כזה: “אנג'לינה ג'ולי נראתה בניו יורק כשהיא עושה שופינג בשדרה החמישית. אם כבר אנחנו מדברים על שופינג, מירי בוהדנה נראתה גם היא בוחרת ארנקים בכיכר המדינה". משל היו שתיהן מאותה ליגה ,היו יחד בטירונות.

 

 

ולכל אלו שעלולים עכשיו ללכת להגיב בעצבים – הכל באהבה. באמת. גם על אמריקה וגם על ישראל. אוהב את השתיים, שייך לשתיהן, אוהב לצחוק על שתיהן.