והפעם, המיתוס שנתלים בו המון זמרים, ביחוד מהזן האלטרנטיבי:
אז ככה: משום מה ,התפתח מין מיתוס, או פילוספיה ,שאיך שהוא זיופים הם משהו "אותנטי", שזמר עגמומי עם גיטרה, כל זמן שהוא "אמיתי" ו"טבעי" ו"מביע את עצמו", מותר לו לזייף. לצערי אני חייב לציין, שבסצנת המוזיקה הישראלית זה איכשהו השתרש אפילו יותר מאשר בכל שוק אחר שאני מכיר. אני שומע המון מוזיקה ישראלית, אוהב המון דברים, מתרגש מהמון דברים, אבל נדהם שוב ושוב מאיך זיופים קשים, צורמים, בשירה, עוברים את האולפן ומוצאים את עצמם באלבום וברדיו.
“תגידו, אתם לא שומעים שזה זיוף"? אני שואל
ואז אני שומע את המשפט הבא, בוריאציות שונות: “אז מה, גם בוב דילן לא זמר".
באמת?????
בוב דילן הוא זמר, מעולה, עם טון מאד לא רגיל (ביחוד בהשוואה לקולות הצלולים של התקופה שבה הוא התחיל), אבל הקשבה לשיריו מגלה שלדילן שליטה מעולה בקול שלו. הוא משחק בו, הוא עולה גבוה ויורד ללחישה צרודה—
ולעולם הוא אינו מזייף. לא בשיר מוקלט. לא בהקלטה רשמית. הוא מגיע בדיוק לתו שהוא רוצה. דילן שאל את סגנון השירה המאנפף שלו מזמרי בלו גראס וקאנטרי כמו דל מקקארי (שווה פוסט נפרד), אבל בשום אופן אין לערבב ולטעות ולסווג את האינפוף שלו כזיוף. כשזה מגיע לשליטה בקול, ופשוט לשיר את התו הנכון, ולא 10% מעליו או מתחתיו, דילן שולט בקולו היטב.
והתרוץ השני שאני שומע להשארת זיופים הוא "נו, אולי זה זיוף, אבל אם נתקן את זה, זה יוריד מהאותנטיות, לא נאה לי לתקן שירה עם טריקים של מחשב".
למה תופים כן, וEQ כן, ומכוונים גיטרות עם מכשיר אלקטרוני, אבל שירה לא? לא מבין.
אני לא מדבר כמובן על פרוססינג אכזרי שגורם לאפקט הרובוט כמו של טי–פיין או אקון. זה כבר יצא מכל החורים. אני מדבר על "כיפוף" עדין, של תוים מסוימים, להביא תו או מילה שכ–מ–ע–ט הגיעו לתו הנכון, אל התו הנכון. משום מה זה נתפס כ"רמאות". אתם יודעים מה? ברור שעדיף זמר מושלם, עם שמיעה מושלמת ומיתרי קול מושלמים ומיומנים, שלא צריך תיקונים אלקטרוניים. אבל אם אתה זמר עם קול לא מושלם, שיש לו זיופים פה ושם, אז קודם כל תשב ותקליט עוד 20 טייקים, עד שתצליח לא לזייף, ואם זה לא אפשרי, עדיף בעיני עשרת מונים תיקון אלקטרוני עדין (ותאמינו לי שכשעושה את זה טכנאי מיומן, זה לא מורגש) מאשר לשחרר לעולם שיר עם זיופים. אין בזה בעיני שום אותנטיות.
12 תגובות על “מיתוסים מעולם המוזיקה שפשוט נמאס לי לשמוע-חלק ב”
זה קשור יותר לדעתי לזרם ה-לואו-פיי של שנות התשעים, להקות כמו פייבמנט, סבדוה, גיידד ביי ווייסס, פאלאס, בוני פרינס בילי, סילבר גוז וכ"ו
הזרם הזה של הקלטות בבית, או הקלטות פשוטות, סלאקריות, קצת שימת זין כזו, קצת זיופים, נגינה לא מהודקת, הפקות לא נוצצות כמובן
רוב או כל האמנים שהזכרתי מצויינים כמובן, רק "תלמידיהם" בארץ לפחות די כושלים ברוב המקרים וחבל
בסופו של דבר זה שיר, זה סאונד, איך זה נשמע, הקול, השירה, הנגינה, הכל, האם זה פוגע או לא והאם זה מרגש או עושה משהו
אז אם הקול מזייף ולא מושך, והשיר לא משהו, והסאונד של הכל, והמקוריות, והנגינה, אז למה בכלל?
כמובן שהפוסט האח התאום לזה שלך צריך להיות האם צריך לדעת לנגן בכלל, וזו שאלה שהפאנק ענה עליה מזמן, לא חייבים ממש לדעת או ממש להבריק עם זה וכן אפשר להוציא משהו חזק מהידיים ראה מקרי הפיסטולס, הקלאש, הראמונס, הבאזקוקס והג'אם, כולם אגב בשורה תחתונה ידעו לנגן פי אלף יותר טוב מכמה אמני שוליים כאן, ובעיקר- לכתוב אחלה שירים!
מה ששרון אמרה.
נשמע לי שאלה שטוענים שדילן מזייף בעצם מבלבלים בין זיוף (בטונים) לבין קול שהוא לא-נעים לפי המדדים המקובלים. למעשה, אלה דברים שונים. אפשר לשיר בקול צורמני / מאנפף / כזה שנחשב לא-נעים – ולהישאר מדויק מאוד, בלי לזייף כלל.
בארץ זה פשוט מדהים: יבלו באולפן חמישים שעות עד שכל מכת תופים וכל אקורד גיטרה יהיו מושלמים, ואת השירה יעשו בטייק אחד או שניים, קצת רוורב ויאללה, לרדיו. ועל מה שקורה בהופעות כאן בכלל חבל לדבר – געיות שלא מהעולם הזה. גם הקהל התרגל ופשוט לא אכפת לו. אני פשוט הפסקתי להקשיב למוסיקה ישראלית. לא יכול יותר.
והטענות נכונות.
רק הערה קטנונית אחת: דילן שאל את סגנון השירה, וכו' וכו' (ולא "השאיל).
אתה יכול לתת דוגמאות לזמרים זייפנים?
כמעט כולם שרים יפה בעיניי. גם בוב דילן. לא ידעתי שיש תיקונים.
הפוסטים שלך תמיד מעניינים.
יכול להיות שחלק ממה שתרם למיתוס על דילן שאינו-יודע-לשיר (אבל איזה שאלות בנזונה יש לו?) היא העובדה שדילן משנה ביצועים מתקופה לתקופה ולפעמים מערב לערב.
זו דווקא תופעה ידועה ומוכרת במוזיקה עממית (ורוק'נ'רול, למרות כל האלקטרוניקה, הוא סוג של מוזיקה עממית), ובפרט בעולם הפולק האמריקאי. אזניים שמורגלות לחפש בהופעה העתק של הביצוע מהתקליט, עלולות בהחלט להרגיש "זיוף", למרות שבעצם מדובר פשוט בוריאציה על התמה.
יחד עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שלאדמו"ר מצימרמן אכן יש קול של קרפדה שלא עלתה יפה, ושגם יש לו נטיה – לעתים, ממש לא תמיד – לזייף באמת (תוצאת לוואי צפויה למדי של מי שמתעקש לשנות הכל מדי כמה ימים). אבל – וזה אבל גדול – על זה הוא מחפה ביכולת לבטא ניואנסים טכסטואליים דקים מדק, מה שמכונה "הגשה", שהיא לעתים לא פחות חשובה מן הדיוק הטונאלי.
שקולו של דילן צורם להם, אבל הוא זמר מקצועי ואינו מזייף. הוא גם מאד מעורה בשאלות של טכניקת שירה וכיו"ב, כפי שניתן ללמוד מהאוטוביוגרפיה המרתקת שלו
סוף כל סוף מישהו כותב את האמת… הוצאתי לי את המילים מהפה וניסחת את זה הרבה יותר טוב משהייתי מסוגל. תודה.
הנה הצעה למיתוס שמעצבן אותי…"למאיר אריאל הוא רק איש של מילים. המוסיקה לא משנה…" זהו שבאזני היה לו גם מה לומר במוסיקה
לדילן יש קול ייחודי
וינון שרון זה גבר לא בחורה
מזל שכל ה"לא בוב דילנים" בעולם, אכן לא בוב דילנים.
הכוונה כמובן ש "כל הדילנים" בפוטנציה (אלה שהעולם פיקשש אותם) … אכן לא בוב דילנים.