הסינטיסיזר הראשון שלי

הייתי בן 17, השנה הייתה 1980. וחלמתי, חלמתי, חלמתי על סינטיסייזר. הייתי בוהה שעות בעטיפה האחורית של "ששת נשותיו של הנרי השמיני" של ריק וויקמן, בתמונה שבה הוא יושב מוקף בריקדות של קלידים וסינטסייזרים, וחולם בעיניים מצועפות על היום שבו יהיה לי סינטי משלי.

Rick Wakeman

ריק וייקמן, מוקף בבריקדת הקלידים שלו, החלום הרטוב של נעורי

 

בטלויזיה היה דריו מלכי, הקלידן של להקת ברוש, מפליא באתנחתאות המוזיקליות ב"זהו זה" על סינטיסייזר ה"פרופט" שלו. אפילו צביקה פיק הביא למצעדי הפיזמונים את הסינטיסייזרים הנוצצים שלו. (למרבה הצער, נפטר דריו מלכי, בגיל צעיר ממחלה ונקבר בתורכיה, ארץ הולדתו. יהא זכרו ברוך)

brosh2

להקת ברוש האגדית


הייתי גם מקשיב שעות ל "Switched on Bach” של וונדי קארלוס, אלבום שכולו יצירות של באך מעובדות לסינטיסיזר Moog, וזה היה נשמע לי מופלא וחדשני ובדיוק בדיוק מה שרציתי לעשות בעצמי.

http://www.uh.edu/engines/switchedonbach.jpg

אבל סינטיסייזר עלה המון כסף, ולא העזתי לבקש. בחנות של זומרפלד בבן יהודה הייתי מעז מידי פעם לגעת בסינטי של Korg שהיה שם בתצוגה, ידעתי שזה בדיוק הסינטי שיש למתי כספי ולאריק רודיך, אבל אפילו המוכרים ידעו שהילד הזה בן ה17 לא יקנה את הסינטי. ואז, יום אחד, ראיתי מודעה בעיתון. “סינטי 3700 של חברת ניו-טון, קיט להרכבה עצמית". זה לא היה Korg, או Moog, או איזו שהיא חברה שאי פעם שמעתי עליה, אבל זה היה נראה כמו סינטי אמיתי במןדעה, והמחיר היה נמוך בהרבה מכל סינטי אחר, ופתאום יכולתי לקוות.

הצלחתי לשכנע את אבא ואמא להוציא מכספי הבר-מצווה, אבא היה מרוצה כי זה היה קיט להרכבה עצמית ופרוש הדבר היה שאלמד ואתאמן בהלחמת רכיבים אלקטרוניים. נסענו לתל-אביב וקנינו את הקיט בחנות במרתף קטן ברחוב פינסקר. לקח לי חודש להרכיב, המון הלחמות, המון רכיבים קטנים, למדתי את ההבדל בין נגדים וקבלים ודיודות, למדתי איך לקרוא את הערך של ההתנגדות של נגד על פי צרוף הצבעים שעליו, ובסופו של דבר , כשהייתי בטוח שהכל הושלם, חיברתי לשקע את הסינטי…

http://benezzer.com/synti1.jpg

הסינטי 3700 האהוב שלי

זה הרגע שבו התברר לי, שצריך גם מגבר עם רמקול. לא היה לי מגבר. חיטטתי בכבלים הישנים של אבא ומצאתי את הפיתרון: חיברתי את הסינטי לרדיו גרונדיג , רדיו מנורות עם צליל עמוק ונפלא שישב בתוך רהיט שלם. ואז סוף סוף שמעתי צלילים.

<

כן, ככה נראה הרדיו-פטיפון הגדול בסלון של ההורים שלי , זה היה המגבר הראשון שלי

זה היה כל כך נפלא. אהבתי כל כך את הסינטי החדש שלי. ביליתי שעות בלשחק עם הכפתורים, האוסילטורים, למצוא צלילים חדשים, צבעים חדשים. לסינטיסייזרים האנאלוגים של אז, לא היה זיכרון, אז כשמצאתי צרוף כיוונים שנתן לי צליל שאהבתי ,הייתי רושם את מצבם של כל הכפתורים במחברת (!), עם כותרות ושמות שנתתי לצלילים שעיצבתי (“סולו כמו של קית' אמרסון", “באס נמוך פטישי"). המחברת היתה "בנק הסאונדים" שלי.

http://benezzer.com/synti2.jpg

אני, גיל 18 בערך, על הפסנתר, ומצד ימין הסינטי

הסינטי הזה מלוה אותי מאז ועד היום. במשך השנים קניתי לי סינטים ומקלדות רבים אחרים, היום הדור החדש של סינטיסייזרים הוא פשוט תוכנה על המחשב, הוא תמונה על מסך. אבל לכבוד הפוסט הזה ,חיברתי שוב את הסינטי 3700 הישן, (צריך לתת לו להתחמם בערך עשר דקות עד שהצליל מתייצב), והקלטתי כמה צלילים אופיניים. הוא מאד יקר לי.

הנה מה שהקלטתי.

************************************************************************************

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רועי   ביום 28 בפברואר 2009 בשעה 23:09

    מה צ'יק קוריאה עושה בתמונה של ברוש / זהו זה ???

  • רועי   ביום 28 בפברואר 2009 בשעה 23:14

    ואגב – פוסט נהדר, והסאונד של ה
    SQUARE LEAD
    (הפראזה השניה בהקלטה) פשוט מעולה!

    תודה

  • טל   ביום 1 במרץ 2009 בשעה 0:52

    נראה כמו חיקוי של מוג פרודיג'י

  • חנן   ביום 1 במרץ 2009 בשעה 2:09

    גם אני זוכר את עצמי מאזין ובוהה שעות בתקליט הזה של באך על מוג (אצל סבתא שלי!)
    מנסה לעקוב אחרי כל חוט בתמונה, שותה את פרטי הפרטים.
    איזה פלאשבאק!

  • המדייק   ביום 1 במרץ 2009 בשעה 7:58

    איזה יופי של סאונדים. תענוג. ריק וויקמן הזין פנטזיות של רבים.

  • יעל אוסטרליה   ביום 1 במרץ 2009 בשעה 9:29

    WOW קודם לא ידעתי שדריו מת עצוב
    אתה יודע רזי מי שנחוש בדעתו להצליח מצליח
    ואתה הצלחת כבר מההתחלה
    צליל הסאונד שהקלטתי נשמע מצויין
    אתה בטח שומר על הסינטסייזר עד היום
    אני דווקא זוכרת את הסדרה תהילה והיה שם את ברונו שניגן על הכלי הזה בצורה מדהימה
    חחחחח
    החזרת בי נשכחות

  • שרון רז   ביום 1 במרץ 2009 בשעה 10:51

    איזה יופי, נהניתי לקרוא את החווייה האישית שלך וגם לשמוע קצת
    ריק ווייקמן היה חתיכת מגלומן, וירטואוז אבל מגלומן, כמו קית' אמרסון, ולא כמו ריק רייט וטוני בנקס הנהדרים
    להקת ברוש, איזו נוסטלגיה ענוגה, תודה

  • רזי בן-עזר   ביום 1 במרץ 2009 בשעה 17:46

    הצליל השני הוא PWM
    עם תוספתSYNC נויז והרבה רזוננס
    וביד אחת אני מנגן ובשניה משחק עם רוחב הPWM
    ועם הפיץ' בנד, (הפיץ' בנד הוא כפתור, לא כמו היום)

    ותודה תודה לכל המגיבים

  • צ'יקו   ביום 1 במרץ 2009 בשעה 19:18

    רואים אותו בבירור בשתי התמונות (זה עם השפם). האם הוא התארח בזהו זה? מה הוא עושה שם?

  • רזי בן-עזר   ביום 1 במרץ 2009 בשעה 19:43

    מצאתי את התמונה באתר של שמוליק בודגוב
    זה אכן נראה דומה מאד לציק קוריאה אבל לא נראה לי שזה הוא…אולי מישהו שמצוי יותר בהרכיביה השונים וחבריה של להקת ברוש יזהה מי זה
    ןאולי זה כן הוא?

  • רועי   ביום 1 במרץ 2009 בשעה 19:45

    זה במאת האחוזים צ'יק קוריאה.

  • ליאור   ביום 1 במרץ 2009 בשעה 19:56

    אין כמו הצליל החם והמלא של הסינטיסייזרים האנלוגיים.

    הפוסט הזה הזכיר לי את הסי.זי-1 שהיה לי כשהייתי בערך באותו גיל.

  • רזי בן-עזר   ביום 2 במרץ 2009 בשעה 0:52

    לי היה את אחיו הקטנטן, הSK1
    ןאפילו השתמשנו בו בהקלטות של פוליאנה

  • ליאור   ביום 2 במרץ 2009 בשעה 2:47

    שעות שעות שעות הייתי יושב על התכנות צלילים שלו ומנסה להרכיב צלילים חדשים. שכחתי מכל זה לגמרי כאילו זה בכלל לא היה ועכשיו שקראתי את הפוסט שלך נזכרתי. תודה.

  • שפם   ביום 3 במרץ 2009 בשעה 19:45

    תודה על הנוסטלגיה.
    אומנם לא היו לי אז כלים אמיתיים, אבל לפני שנים רבות הייתי יושב על אב הטיפוס של פרוטי לופס, ומשחק בדבר הזה שנראה כמו סינת'.

    בתמורה, אחלוק איתך את התמונה הבאה, התעלם מהכיתוב, והבט היטב בפרצופים השמחים, ובמה שהם אוחזים
    http://safam.co.il/wordpress/wp-content/uploads/2009/01/thegun_700.jpg

  • אלירן Qawa beat   ביום 3 במרץ 2009 בשעה 20:57

    הכתבות שלך מעניינות ותורמות המון תמשיך כך!

  • עידו שחם   ביום 7 במרץ 2009 בשעה 14:43

    והסינטי שלך נשמע מעולה!

  • Jack   ביום 9 במרץ 2009 בשעה 0:08

    נהנתי מכל רגע.
    תודה רזי!

  • אורן   ביום 17 במאי 2009 בשעה 12:33

    למיטב זכרוני צ'יק קוריאה הופיע בארץ , ואם אני לא טועה ראיינו אותו בזהו זה (מיכאל דק אולי ?) אני מקווה שאני מבלבל עם פסנתרן ג' אחר ..
    הקלידן בתמונה נראה לי יותר עדי רנרט מאשר דריו מלכי
    למשל בתמונה מצד ימין בששת :
    http://mitkadem3.homestead.com/files/Sheshet_Group_Pic.jpg

  • מתי ג'י   ביום 17 באוגוסט 2009 בשעה 3:31

    אני מבין שהתמונה בשחור לבן נלקחה מהאתר של שמוליק בודגוב, אבל דווקא כאן, היושב על הקלידים אינו דריו מלכי.

    מי זה כן? זה עדי רנרט, שבאופן אירוני, מעולם לא היה חלק מלהקת ברוש.

    והמשופם? נראה כמו הפנטומימאי ג'וקי ארקין.

  • בן בן-עזר   ביום 29 באפריל 2010 בשעה 22:03

    רזי היקר,

    זהו אכן צ'יק קוריאה בתמונות כשהתארח בזהו-זה אי שם בתחילת שנות השמונים וגם עדי רנרט הצעיר מופיע בתצלום. את הקליפ הכמעט מלא אפשר לראות בערוץ של איקי לוי ביוטיוב:

    http://www.youtube.com/user/ikilevy#p/u/9/Wdx_wMoJTpU

    בן

  • שמרית   ביום 11 במאי 2010 בשעה 5:25

    ווואו!! רזי – מרגש!
    והאתר של איקי לוי ביוטיוב-אוצר בלום!
    תודה לבן בן-עזר.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*