הכל קשור: הבלוג של רזי בן-עזר

שירים איומים של אמנים נפלאים

כשאני אומר איומים, אני לא מתכוון מבחינה אמנותית. מי אני שאשפוט אמנותית שירים של ג'ון לנון, או של הרולינג סטונס, או של אלתרמן.

אבל כל האמנים הללו אחראים על שירים בעלי תוכן ומסר איום.

ב1965, ג'ון לנון כתב ושר את "Run for your life”

 

 

שבו הוא אומר דברים כמו "אני מעדיף לראות אותך מתה מאשר עם גבר אחר", “אם אתפוס אותך עם גבר אחר זה הסוף"

Let this be a sermon

I mean everything I've said

Baby, I'm determined

And I'd rather see you dead

לעומת זאת, מיק ג'אגר שר בחדווה בלתי מוסתרת בשיר "Under my thumb” על איזה כיף זה לשלוט באישה שלו, להכניע אותה, לאלף אותה, איזה חדווה זה לראות את זאת שפעם העיזה להחציף פנים מולו שקטה ונכנעת ועונה רק כשמדברים אליה, ועושה את כל מה שאומרים לה בלי לפצות פה.

 

 

 

Its down to me, yes it is

The way she does just what shes told

Down to me, the change has come

Shes under my thumb

אני כבר לא מדבר על ההמנון השובניסטי–ניאנדרטלי "She's a lady” שהיה להיט ענק של טום ג'ונס, שבו הוא מתגאה שהלידי שלו אפשר אפילו להשאיר אותה קצת לבד, והיא לא תעשה לו בלגנים (המילים של כוכב ענק אחר, ניל סדקה)

Well she's all you'd ever want

She's the kind they'd like to flaunt and take to dinner

.

Well she's never in the way

Something always nice to say, Oh what a blessing.

I can leave her on her own

Knowing she's okay alone, and there's no messing.

 

 

 

והתרומה המפורסמת מצד הזמר העברי, ניגון עתיק של נתן אלתרמן, גם שם, במסווה של שבחים ומחמאות והצהרות אהבה, צף ועולה לו הגבר שמוכן לעשות הכל בשבילה, אבל בלי בעיות גם ישרוף אותה על ביתה אם רק תעז לעשות חיים בלעדיו

אך אם פעם תהיי צוחקת

בלעדי במסיבת מרעייך,

תעבור קנאתי שותקת

ותשרוף את ביתך עלייך.

ולא לשכוח את הלה לה לה העליז שבא אחר כך.

 

 

ובבקשה– נא לא להיתמם. אני יודע שניסו הפרשנים, במרבית השירים האלו, לומר שכביכול המחברים אינם מדברים בגוף ראשון, אלא כביכול בשם "דמות בדויה ספרותית", שהם "לא באמת התכוונו לאלימות כלפי נשים", ובלה בלה בלה.

בולשיט. איך אומרים? אם זה הולך כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז, זה ברווז.

רזי

19 תגובות על “שירים איומים של אמנים נפלאים”

  2. או לא.
    גם אם תמחק את השירים האלה (לא אתה אישית, אלא כנציג התקינות הפוליטית) לא תוכל למחוק את מה שאנשים מרגישים. גם אנשים טובים מרגישים כל מיני דברים אפלים ברגעים רעים.
    ואני חושבת שהשתקות – צנזורה ישירה או עקיפה – מצמצמות את העולם. התרופה נמצאת במקום אחר. גם בפיתוח חשיבה בקורתית, וגם בשירים מסוג אחר.

    אני לא מי יודע מה בקיאה במוסיקה, אבל פעם באיזו נסיעה יצא לי לשמוע ראיון ארוך עם שרית חדד (כן דוקא שרית חדד), משולב בשיריה. ושמתי לב שה"פרסונה" הזאת, הדמות שנגזרת מסך כל השירים, לא מוכנה לסבול שטויות כאלה מהבנים. וטוב שכך

  4. מירית כי היא אולי לסבית
    בכל אופן הבאת צד מעניין
    היה שיר ישראלי מאוד לא יפה לטעמי של נדמה לי ביגי ושורטי אם אני טועה סליחה שנקרא תנענעי לי את התחת
    שיר דוחה ומגעיל

  6. דליילה -שיר ה'רצח על רקע רומנטי' האולטימטיבי. היה שיר השנה ב1969.

  7. שרית חדד, אולי מפני שהיא לסבית, מחוברת יותר למעמד האישה. יש לה, לעתים קרובות, זלזול מופגן בגברים והלכותיהם.
    מצד שני, גם יהודית רביץ לסבית, אבל היא לא תשיר לעולם טקסטים מהסוג הזה. ככה שיש – ויש.
    בכל מקרה, יופי של פוסט, רזי. תודה!

  8. ולאונרד כהןאומר שהוא מוכן לגנוב בשבילה, אבל זה לא הופך אותו לגנב פוטנציאלי.

    תלוי מי אומר, ובאילו נסיבות.

  9. כן, נושא מעניין
    אנדר מיי ת'אמב כזה שיר גדול מבחינת מוזיקה, סאונד, נגינה, שירה, שפחות איכפת לי מהמילים, והאמת שתמיד פחות איכפת לי מהמילים
    במוזיקה קלאסית, בג'אז, בפוסט רוק וכ"ו יש אפס או מעט מילים, וזה לגמרי בסדר מבחינתי

  10. העובדה היא שמיק ג'אגר זיין יותר בחורות מכל גבר רגיש בעולם המוזיקה, או בכלל יותר מכל גבר אחר, העובדה הזאת לבדה מוכיחה שמיק ג'אגר צודק. נשים אוהבות שגבר מתנהג איתן כמו גבר. נשים נועדו להישלט. הן מזדיינות עם גברים שיודעים לשלוט ("ואתה יושב בראש זקוף / וכבר מוכן לשלוט / קח את שתי ידיי / וראה בשתי עיניך / היום הכל בוער פחות", כתבה אסתר שמיר).
    נחמד לקרוא רוקנרול קריאה פמיניסטית היישר מהחוג ללימודי המגדר אבל העולם האמיתי פועל יותר על דחפים וצרכים. האישה, כל אישה, צריכה גבר חזק לידה. היא מגיבה לזה באופן אינטואיטיבי. גבר שלא מוכן לשלוט באישה שלו, הוא לא גבר בעיניה. גבר שלא מתכוון, לפחות, לנסות ולהוביל את האישה שלו, הוא לא מספיק "גבר". העולם מלא בדוגמאות כאלה. הגברים הרגישים והשבירים גומרים עם הזין ביד. הגברים שרוצים לשלוט, ולא מתביישים בזה, ולא מהססים לכתוב את זה ולשיר את זה בראש במות – הגברים האלה מזיינים כמו שכל הגברים בתל אביב לא יזיינו כל החיים שלהם. אלה העובדות. אלה החיים.

  11. גל אוחובסקי מוציא בכח אנשים מהארון
    אם שרית חדד בחרה עד היום לא לדבר על נטייתה המינית
    אולי יש סיבה?
    למה בכח?
    ואיתמר זהר-כשתגיע הנה בטח,מעניין מה תגיד
    ((:

  12. לנון השאיל את המילים המכוערות הללו מזמר אחר בשם אלביס פרסלי:

    Now listen to me, baby
    Try to understand.
    I'd rather see you dead, little girl,
    Than to be with another man.

    (Let's play house)

    למרות שכשבוחנים את אורח החיים של לנון לא קשה להבין למה הוא הצליח להתחבר דווקא למילים האלה. אלימות נגד נשים היתה חלק קבוע מהאישיות שלו.

    אבל לדעתי השיר שלו "Jealous Guy" שאותו כתב שנים רבות לאחר מיכן הוא ממש לא פחות גרוע מהבחינה הזאת.

  13. ומצד שני דווקא התגובה של מרית דיברה אלי. השיר הראשון והשיר האחרון ברשימה הזו אהובים עלי מאוד, למרות שהמסר שלהם מזעזע ולמרות שאני מתנגדת לו בכל נימי נפשי. בכל זאת.

    עוד לא פתרתי לי את זה, אבל בגליון האחרון של הו! היתה סדרת שירים של
    משורר איטלקי בשם סנדרו פנה שהיה פדופיל, ככל הנראה. והשירה שלו יפהפיה, למרות שהיא מטרידה נורא.

  14. כי הוא ממש ישיר. הוא עושה רושם של כזה גבר שולט ותקיף שאני כבר בדרך אליו עם התחתונים בין השיניים. כזאת פרובוקציה יכולה להגיע רק מגבר אמיתי שלא מפחד להשפיט את האישה הקטנה שלו. לו רק כל הגברים בארץ היו כאלה! כמו באפגניסטאן, כמו שצריך! קח אותי, ישרי! קח אותי!!!

    ול"אני" – אנחנו בבלוג פה, לא בעיתון רשמי. כבר דובר על זה בכל פינה באינטרנט, גם בעקבות אוחובסקי. לא צריך להתמם.

    וכמובן, בנוגע לנושא: אני מסכימה עם דוד ועם מרית, וחושבת למרות ה"סיפורים שהם רק סיפורים", שיש מקום גם למלים האלה. אם קוראים (כמו שישרי אמר) קריאה חתרנית בטקסטים האלה – וכך אני בוחרת לראות אותם – עשויה לחשוף מבט אחר ובעל משמעות אירונית.

  15. "גבר שלא מוכן לשלוט באשה שלו הוא לא גבר בעיניה" – מאיפה ההכללה המטופשת הזו?
    לא יודעת מי אתה – אולי אתה המצלמה הדיגיטלית באתר שלך אבל אתה נשמע די פרימיטיבי וכל התגובה שלך דוחה.

  17. הייתי אומר שהמקרה של שירים מעולים של יוצרים שהם בני אדם איומים הוא יותר נפוץ.

    לא צריך להאמין ליוצר רגיש. זה מוד שהוא בעצם "היצירה רגישה". כלומר אותו רגיש יכול להיות בהחלט חרא בנאדם.

    אם תחפש שירים ויוצרים כאלה, תמצא המון, אולי אפילו תהיה חפיפה הפוכה עם המקרים שציינת אתה.

  19. חשבתי שמיק ג'אגר הוא גבר של גברים. כך לפחות סיפר לי דייוויד בואי
    בכל אופן, הוא התייחס איום ונורא למריאן פייתפול. היא כנראה לא האשה היחידה שסבלה ממנו