"על הנייר"


למעשה , ולא קשה לשמוע את זה ,זהו צרוף של שני קטעים, שחוברו לאחר מעשה. במיוחד לשם הקלטת השיר הזה ,קניתי לי גיטרה בס, ועמלתי והזעתי ללמד את עצמי לנגן בה. בשירים אחרים, באלבום הזה ובאחרים, הייתי מרוצה לחלוטין בצליל דגום של גיטרה בס, אבל הרגשתי שבשיר יחסית רוקיסטי כמו זה ,צריך גיטרה בס אמיתית. זה לא היה קל, אבל מאד מאד כיף.

ולשואלים : זוהי גיטרה פנדר סקוויר בס, הזולה והפשוטה ביותר.

היה חשוב לי לנגן כאן בעצמי בכל הכלים. גם אם אני מוקף באנשים וחברים שהם נגני גיטרה הרבה יותר טובים, ובוודאי נגני בס, זה שיר מאד מאד טעון ואישי. והייתי חייב להתגבר עליו לבד. הגיטרה החשמלית חוברה ישירות למחשב, ללא הגברה, ולאחר מכן שמתי עליה הדמיית מגבר, פלאג-אין בשם אמפליטיוב. התופים תוכנתו מתוך ספריה בשם Drums on demand, אבל כמו תמיד כשאני מתכנת תופים, עשיתי "סלט" והמון עריכות מלופים ודגימות מהספריה. אני לא אוהב להשתמש בלופים "כמו שהם". תמיד יש לי חשש שמישהו גם ישתמש בדיוק באותה דגימה או לופ, והקטע שלי לא ישמע מקורי מספיק, או דומה מדי לקטע של מישהו אחר.

הגיטרה האקוסטית, שמשתתפת בשיר הזה כמו בשאר האלבום, כמו בכל הדברים שהקלטתי בעשרים השנים האחרונות, היא גיטרת הוושבורן הנאמנה שלי, שקניתי ב1985 בחנות של גינצבורג במרתף ברחוב בעלי מלאכה. היא מלווה אותי מאז. היא אולי לא האקוסטית המעולה ביותר, יש מליון טובות ממנה, אבל אני והיא רגילים אחד לשניה, היא מרגישה לי טבעית בידיים.


8 תגובות על “"על הנייר"”

  1. שיר מקסים וחכם
    אתה טוב בלכתוב מילים רזי
    ולהביע אותם
    בדיוק כמו שצריך
    הרבה ציניות
    איך הכלים מותאמים בדיוק למילים
    לא יאומן איזה דברים הלב יכול לשכנע את הראש
    הכי אהבתי את המשפט הזה
    איזה שיר חכם

  2. זה הזמן לספר שרכשתי את האלבום היפה הזה שמתנגן שוב ושוב באוטו. כל הכבוד לך.

    ממליצה לכולם.

  3. רזי זה נשמע נהדר!
    הדבר הראשון שעלה לי בראש זו המילה "עכשווי".
    בהתחלה התכוונתי למוסיקה עצמה, ועכשיו אני מבינה שגם הליריקה כזו..
    מלבד זאת, אני מרגישה שניתן לעשות עוד בשביל להפוך את הקטע למהודק באמת. בלי קשר לשני השירים שבו. עדיין לא הצלחתי לשים את האצבע על זה, אבל יש נקודות שבהן רמת הריכוז שלי נעלמה וחזרה, מן חורים כאלה בשיר, מקומות שבהם הרגשתי שניתן לעשות יותר בשביל להחזיק את המאזין על קצות אצבעותיו ואוזניו.
    יאללה, עוד עוד עוד 🙂