שיר 7: Paint it Black


השיר השביעי באלבום שלי.

ענווהאהבהחמלהחוצפה

 

והפעם- חוצפה אמיתית, קאוור לשיר של הרולינג סטונס שתמיד תמיד אהבתי

מיק ג'אגר שואג את השחור שלו, מתריס אותו

אני קצת יותר לוחש, עם מטרונום ופסנתר

מקווה שתהנו

 

והנה המקור

 

 

 

 

בהופעה חיה מ1966

 


10 תגובות על “שיר 7: Paint it Black”

  1. יש לך טעם טוב בתמונות
    התמונה האחרונה היפה מהתקליט שלך
    ללא ספק אתה והפסנתר הולכים טוב מאוד ביחד
    אתה מבצע את השיר בצורה יוצאת מן הכלל
    אני חושבת שקולו של ג'אגר השתבח בשנים לאחר מכן
    תודה ומחכה לשיר הבא

  2. שאני הכי אוהבת בדיסק, כי הוא מביא משהו אחר לגמרי באנרגיות שלו מאשר המקור.
    והצילומים מיוחדים במינם. ההתבוננות הנוגה שלך על העולם יש בה יופי גדול.

  3. ביצוע ממש יפה. המקור תמיד הזכיר לי משהו מזרחי, בגלל הפתיחה של הגיטרה ובגלל המרווחים, אבל אצלך זה יוצא יותר "אירופאי", עם הפסנתר והתיפוף העדין – אווירה של מועדון לילה. חוץ מזה, הקול שלך הזכיר לי במשהו את זה:
    http://www.youtube.com/watch?v=znmGyzgmVcA

  4. היה לי חבר שרצה שזה יהיה שיר הכניסה שלו לחתונה. יחד עם השיר שייצג בשבילו אותי:
    SHE COMES IN COLORS
    לעצמו הוא חלם על חליפת תכלת כמו של ג'ון לנון, לבגדים שלי לא הגענו. מעניין מה הוא עשה בסוף. תודה

  5. לכרמית: תודה על ההגדרה המדויקת
    ליעל ולשחר תודה תודה גדולה על המחמאות
    לרוני תודה, וזו בדיוק בעיני ההצדקה בעיני לעשות קאוור, להביא אנרגיות אחרות
    ליובל: אם הקול שלי מזכיר לך את ניק דרייק…וואו, מחמאה שאין למעלה ממנה, תודה
    לאביגייל: לא חשבתי על זה פעם, על הניגוד המשלים בין שני השירים האלו של הסטונס,,תודה,

  6. האמת, כשראיתי שאתה מבצע את הקאבר הזה לסטונז, אמרתי, "נו ב'מת…"
    בכל זאת נתתי הזדמנות, ופשוט הפתעת אותי בגדול. מקורי, עדין, אפל ובטעם מצויין. יופי של ביצוע!