אז קודם, קצת רקע משפחתי-הסטורי.
אבי-סבו של סבי (חמישה דורות לפני), שלמה ראב, עלה לירושלים מהונגריה בשנות החמישים המוקדמות של המאה התשע-עשרה. סב סבי, אלעזר ראב, עלה לארץ ישראל מהונגריה ב1876, ועמו משפחתו, ביניהם אבי-סבי יהודה ראב בן השמונה-עשרה.
יהודה ראב, אבי סבי, היה ממיסדי המושבה הראשונה, פתח-תקווה ב1878 (תרל"ח), היה חורש התלם הראשון באדמת המושבה, שהוא התלם הראשון שחרש איכר עברי בארץ ישראל מאז הגלות, חפר את הבאר הראשונה, והיה השומר הראשון של המושבה.
יהודה ראב, אבי סבי
יהודה שמר על נתינותו האוסטרו-הונגרית, ואף היה לתקופה מסוימת נציג רשמי של הקיסרות בארץ ישראל. הדבר היה בהחלט מועיל, במיוחד בתקופת התורכים, ובזמן מלחמת העולם הראשונה, משום שאוסטרו-הונגריה הייתה בעלת ברית של טורקיה במלחמה. כשכבשו האנגלים בראשות הגנרל אלנבי את ארץ ישראל, ב-1918, עבר כמובן כל הישוב העברי לחיות בחסות האימפריה הבריטית.
שבע שנים מאוחר יותר, ב-1925, הוציא מלך אנגליה ג'ורג' החמישי את "דבר המלך במועצתו על אזרחות ארצישראלית משנת 1925". זה היה חוק, שהסדיר את הנתינות של יושבי ארץ ישראל כנתינים של המנדט הבריטי, ושל פלשטינה.
יהודה ראב, אשתו לאה, בנו הגדול ברוך, בתו המשוררת אסתר ראב, והילד הקטן הוא אלעזר, סבא שלי. 1902 .
בשנת 1930, הנפיקה ממשלת המנדט לסבא שלי, בנו הצעיר של יהודה ראב, הנקרא אלעזר על שם סבו (ושאני עצמי נקראתי על שמו), תעודה המעניקה לו רשמית נתינות פלשטינאית. אלעזר בן-עזר (השם העברי שאימצה המשפחה במקום ראב, שהוא שם נהר ועיר בהונגריה) היה אז בן 31, נשוי לסבתי, בלה לבית שרייבמן, ואב לשני ילדים קטנים: חנה, ועמנואל, הוא אבי. התעודה שאני מביא כאן, היא התעודה הרשמית, המעניקה לאלעזר בן-עזר ומשפחתו נתינות פלשטינאית על ידי המלך. נאמר שם, בשלוש השפות הרשמיות של המנדט, שאלעזר בן-עזר, שעד אותו יום היה נתין של אוסטרו-הונגריה (ממלכה שחדלה להתקיים 12 שנים לפני הוצאת התעודה…) הוא מעתה נתין של פלשטינה. והנה צילומים מתוך התעודה עצמה
ב 
ופה ניתן לראות את התעודה, משני צדדיה, ברזולוציה יותר גבוהה, ועם אפשרות להגדלה: http://www.benezzer.com/palestinian/
7 תגובות על “אני פלשטינאי. אפילו המלך אמר.”
יש לך רזומה אדיר
וכבוד משפחתי גדול
אז אתה מלך פלסטינה :)))
אסתר ראב משוררת טבע מצויינת
איך זה שטרם הלחינו את שיריה?
איזה פוסט יפה
הנה צילומים שצילמתי של ביתו של אבי סבך, יהודה ראב, ברחוב רוטשילד בפ"ת
הבית הזה מוזנח מאוד כיום ובשנים האחרונות אך הוא בעיקרון מוגן וברשימת השימור של העיר פתח תקווה
http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=2&area_id=8&sub_area_id=422
זאת.לאחר שלושה דורות של מגורים בחבל ארץ מסויים,הופך האדם לבן המקום,ונקרא על שם המקום.
מסיבה כל שהיא ההסטוריה מעדיפה לדחוק את תרומת משפחת ראב/בן עזר הצידה ולמעשה מעט מאוד אנשים מודעים לתרומת המשפחה לבנית הארץ.
אגב הבנים שלי הם דור 10 בירושלים ומה״ראבים״ האחרונים מצד יצחק ראב (השאר בנות)
סוף סוף מישהו מוציא את האמת על יהודה ראב לאור כל הכבוד (גם אני ממשפחת ראב מצאצאיו של מנחם שלמה)
גם לי הכבוד להיות שייכת למשפחת ראב המפורסמת בתה של גולדי ראב ממשפחת יהודה ראב ולמי שמתענין יש ספר פרשים על הירקון ובו מסופר באריכות על יהודה ראב ומשפחתו זה מעניין ובמיוחד נותן כבוד וגאווה
אולי ניזום מפגש של כל צאצאי ראב זה יכול להיות מעניין אם משהו רוצה ליזום איתי שיפנה לטלפון 0507380864