איזה יופי של שיר, רזי. כמה מתבונת הבשלות הנעצבת יש בו, הנוסטלגיה לא מתוקה מדי, יש בה בדיוק הנימה הנכונה של פיכחון ורמז דק מן הדקים של מרירות מול המאהבת הזאת שמתאכזרת אל דריה, אל מבקריה, אל מהגריה – ועם זאת יודעת לפזר להם כל כך הרבה פירורי אושר אורבני רגעי. מספיק כדי להחזיק אותם בכיסה הקטן ביותר. עוררת בי געגוע לעיר שאני עוזבת בעוד שבוע.
מושלם
יש בך פינות שמוכרות לי עד כאב
באמת בכל המלל הזה שכתבת יש כאב וגעגועים למקום של פעם…..
התמונה נותנת הרגשה של שקט מוחלט. של משהו שנעצר לרגע קט
של זכרון של פעם.
אני הייתי אומרת = מרגש 🙂
כל כך רגיש ומלא עוצמות של געגוע ואהבה בריאה.
שלימות.
מלא חמלה וקסם
מדוייק ומוכר מאוד.
נדמה לי שרק ילדי פרוורים יכולים לאהוב אותה כך- בלי שתהיה שלהם אף פעם.
6 תגובות על “תל-אביב”
איזה יופי של שיר, רזי. כמה מתבונת הבשלות הנעצבת יש בו, הנוסטלגיה לא מתוקה מדי, יש בה בדיוק הנימה הנכונה של פיכחון ורמז דק מן הדקים של מרירות מול המאהבת הזאת שמתאכזרת אל דריה, אל מבקריה, אל מהגריה – ועם זאת יודעת לפזר להם כל כך הרבה פירורי אושר אורבני רגעי. מספיק כדי להחזיק אותם בכיסה הקטן ביותר. עוררת בי געגוע לעיר שאני עוזבת בעוד שבוע.
מושלם
יש בך פינות שמוכרות לי עד כאב
באמת בכל המלל הזה שכתבת יש כאב וגעגועים למקום של פעם…..
התמונה נותנת הרגשה של שקט מוחלט. של משהו שנעצר לרגע קט
של זכרון של פעם.
אני הייתי אומרת = מרגש 🙂
כל כך רגיש ומלא עוצמות של געגוע ואהבה בריאה.
שלימות.
מלא חמלה וקסם
מדוייק ומוכר מאוד.
נדמה לי שרק ילדי פרוורים יכולים לאהוב אותה כך- בלי שתהיה שלהם אף פעם.