—–
האחד בספטמבר
יום תחילת שנת הלימודים
גורם לי להרהר ולהיזכר
אני יודע, אני משוכנע, שאם הייתי בא מבית הספר, בסוף יום הלימודים הראשון של כתה אלף, ומספר לאבא
"אבא, היום בבית הספר הרבצתי לשלושה ילדים, את אחד מהם חתכתי בשבר זכוכית, שרפתי לשני את המחברת, ובעטתי בבטנו של השלישי"
הייתי זוכה לתגובה יותר סלחנית, פחות כועסת, פחות מלאת אכזבה ותוכחה ואשמה, מאשר אם הייתי אומר את מה שבאמת קרה
"אבא, היום בבית הספר בכיתי".
4 תגובות על “היום הראשון של כיתה אלף”
עצוב. מכל הסיבות.
ביום הראשון שלה בגן, הילדה לא בכתה, נשארה שעתיים יותר מהמצופה ממנה וישנה צהריים במקום חדש. אני חייב להגיד שמכל הדברים, הכי הרגשתי עלבון – ככה עוזבים בקלות בית?
חבל לי על האכזבה של אבא שלך. הבכי עבר כבר אחרי כמה שנים.
חזק ועצוב. חבל על מה שהיה, בטוח שעם ילדיך שלך תדע מה לעשות.
זכרונות לא טובים זה דבר כואב מבינה לליבך
מחכה לשמוע גם זכרונות טובים ממך