הוקלט על טייפ סלילים, בבית, בשנת 1986 עם הסינטי קורג שלי, MONO-POLY הקלאסי שעליו אני שומר עד היום, ומכונת התופים שקניתי בכל כספי מענק השחרור מהצבא. הייתי בן 23. אני מקשיב לקטע הזה, והוא מכיל בתוכו הרבה ממה שהייתי, רציתי ושמעתי בשנות השמונים.  

ב8 באוגוסט 2010 התארחנו אצל יואב קוטנר בתוכניתו "מוזיקה היום" בגלי צהל. היינו בעיצומן של החזרות למופע האיחוד לרגל מלאת 20 שנה לאלבום "אין לבחור", מופע שהתקיים בבארבי ארבעה ימים לאחר התכנית. ניגנו את השירים שהכנו, דיברנו, ענינו על שאלות.   ואז, כשנשארו כשבע דקות לסיום התכנית, כלומר זמן לשיר אחרון, ביקש יואב את אחד…

—- תמיד אהבתי את ג'ון פריין. הוא תמיד היה בתפר שבין הפולק, הקאנטרי, הסינגר–סונגרייטר של שנות השבעים, ומעולם לדעתי לא זכה להערכה הראויה. הוא מספר סיפורים פשוטים, בשפה חפה ממטאפורות, באקורדים שכל ילד יכול לנגן. זהו קאוור שלי לאחד השירים שלו, "מלאך ממונטגומרי", (הכוונה לעיר מונטגומרי אלאבאמה), שיר שהוא כתב בלשון יחיד נקבה. והנה פריין…

שמרתי את העמוד הזה מעיתון חדשות (כמה אני מתגעגע לעיתון חדשות…) כי כתבו שם על פוליאנה פרנק אבל שאר האלבומים…איזה יבול של מוזיקה. שנה טובה למוזיקה הישראלית… לפתיחה בגודל מלא

השיר העשירי מתוך האלבום "ענווהאהבהחמלהחוצפה" (עוד על האלבום פה) ———- זהו שיר שסך חלקיו משני עברי האוקינוס. שיתוף הפעולה והידידות עם זיו רובינשטיין התחיל ב2003, בהיכרות וירטואלית, שהפכה לידידות אמיצה, שהובילה לכך שהפקתי לו את אלבומו הראשון, "כאילו אין ים", בלי שראינו זה את זה פנים את פנים. במילותיו של זיו:     במהלך אביב…