——-
"האמונה שבעד כל דבר צריך לשלם היא דבר שמושרש בי מאד.
לכן, כשטוב לי מאד אני נזהר לראות האם שילמתי מספיק ביסורים בעד הטוב.
גם להיפך,כשרע לי, אני חושב האם זהו תשלום עבור דברים טובים שכבר קיבלתי, או מקדמה על חשבון הטוב העתיד לבוא."
——–
את המילים הללו כתבתי בכתב ידי הכמעט בלתי קריא ביומן שכתבתי בגיל 15, מחברת חומה וגדולה. שנת 1978. השבוע מצאתי את המחברת בין ניירות ישנים, לא קראתי בה לפחות 30 שנה. במובנים רבים, כמה מעט השתנה בי מאז.
5 תגובות על “בעד כל דבר צריך לשלם”
רזילה: הרווחת, שילמת ועבדת קשה. קשה. קשה.
מגיע לך להיות מאושר, מקוה שתמיד תהיה מאושר.
אוהבת אותך תמיד
אני חושב שאתה צודק. הבעיה היא שלא תמיד בא אושר לפני עצב. אתה אף פעם לא יודע את הסדר של הדברים האלה.
החשיבה הזאת מוכרת לי, אבל בגיל 15? זה קצת מפתיע.
אני חושב שזאת טעות. זאת התפיסה הנוצרית במיטבה, שהולידה כל כך הרבה סבל בעולם:
רגשי אשם על כל הנאה שאתה חווה, כאילו לא מגיע לך…
הבמאי המופרע, והאנטישמי, אבל הגאון, לארס פון טרייר מדגים זאת בסרטו המדהים "לשבור את הגלים". אבל דוקא בשל כך זה סרט חולה. כי הוא נותן לגיטימציה לרעיון שצריך לשלם בסבל על הנאה.
נדרתי נדר לא לראות יותר אף סרט מסרטיו כי אלו סרטים של אדם שאינו מאמין בחיים הרמוניים, אלא בסבל ויסורים.
אז קודם כל מגיע לך, ובגדול, להיות מאושר. דבר שני, אמונתו של אדם מתגשמת. אם תאמין שצריך לשלם על רגע מאושר ברגע של סבל, זה באמת מה שיקרה לך. ואם תאמין שאתה זכאי לאושר בלי גבולות, אז אני מאמין, שמידה רבה של התאמה, זה יתגשם.
קודם כל, עמי היקר, התמוגגתי מתגובתך.
ולגופו של עניין. בשנים האחרונות, נהוג מאד לשמוע את הביטוי "מגיע לך להיות מאושר". זה משהו יחסית חדש בתרבות האנושית. זו מין הנחת יסוד כזו, שלכולם מגיע, מראש, כזכות שנולדים איתה, בלי שום חובת הוכחה או מאמץ, להיות מאושרים, רק מעצם היותנו חיים ואנושיים.
ויש לי בעיה עם זה.
בעיקר עם המילה "מגיע".
במבנה הנפשי שלי, למילה "מגיע" יש משמעות מאד מסוימת, ברורה, אולד פאשן. אם עשיתי עבודה, מגיע לי משכורת. אם שמתי מטבעות במכונה, מגיע לי פחית שתיה. אם עבדתי קשה, מגיע לי להנות מהתוצאות.
אז כשאומרים לי "מגיע לך להיות מאושר", אני שואל :" למה?" ומחפש למה מגיע. כי אני לא מצליח להבין, או להאמין, שיש דבר כזה "מגיע" בלי תשלום.