"מגיע לי", בעיה


——-

 

בשנים האחרונות, נהוג מאד לשמוע את הביטוי "מגיע לך להיות מאושר". זה משהו יחסית חדש בתרבות האנושית. זו מין הנחת יסוד כזו, שלכולם מגיע, מראש, כזכות שנולדים איתה, בלי שום חובת הוכחה או מאמץ, להיות מאושרים, רק מעצם היותנו חיים ואנושיים.
ויש לי בעיה עם זה.

בעיקר עם המילה "מגיע".

במבנה הנפשי שלי, למילה "מגיע" יש משמעות מאד מסוימת, ברורה, אולד פאשן. אם עשיתי עבודה, מגיע לי משכורת. אם שמתי מטבעות במכונה, מגיע לי פחית שתיה. אם עבדתי קשה, מגיע לי להנות מהתוצאות.
אז כשאומרים לי "מגיע לך להיות מאושר", אני שואל :" למה?" ומחפש למה מגיע. כי אני לא מצליח להבין, או להאמין, שיש דבר כזה "מגיע" בלי תשלום.


2 תגובות על “"מגיע לי", בעיה”

  1. גישת היהדות שונה, אם הבנתי נכון. כשקורה משהו טוב מבלי שטרחו למענו, הוא נתפש כחסד.

  2. שושי תודה על התגובה.
    כדי להאמין במושג כמו "חסד", אז צריך גם להאמין שיש יצור עליון כמו אלוהים, שאחראי על חלוקת ונתינת החסד, לפי חשבון של "למי מגיע ולמי לא מגיע", מין שיטת נקודות סודיות שרק הוא מבין לגמרי.

    ואני לא מאמין בהנחה הזו. יתכן שהיה לי יותר קל להסביר ולקבל את הבעיה אם הייתי מאמין באלוהים, אבל אני לא.