——– פרק א: מתי שהוא בשנת 71-72,אני בן  שמונה או תשע בית הספר היסודי בסביון. יום הלימודים נגמר, אבל אני נשארתי בחצר בית הספר לשחק קצת אחר הצהרים. פתאום אני מבחין ברעשים עולים מחדר המלאכה, שהיה צריף נפרד מהבניין הראשי. אני מתקרב לצריף, ומציץ דרך החלון המאובק. בפנים, אני רואה להקת קצב ( ככה קראו…

—- פלורידה, אמצע שנות התשעים. אמריקה בשבילי היא באמת ארץ נפלאה. הביטוי "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" שהפך לקלישאה, הוא נכון לחלוטין. רוב העולם, כולל האמריקאים עצמם, מפרשים את האמירה הזו בעיקר כאפשרות לעשות המון כסף ,להתפרסם ולהצליח. אבל לי יש פרשנות קצת אחרת. בשבילי, האפשרויות הבלתי מוגבלות של אמריקה הן בחופש הנפלא למצוא את הפלנטה…

—– "הַאִם אֲנִי מְדַבֶּרֶת יוֹתֵר מִדַּי?" -לֹא. כִּי אַתְּ מְדַבֶּרֶת אִתִּי. "הַאִם אֲנִי מְסַפֶּרֶת יוֹתֵר מִדַּי עַל עַצְמִי?" -אֵין יוֹתֵר מִדַּי. אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת הַכֹּל. "הַאִם אֲנִי מְשַׁעְמֶמֶת אוֹתְךָ?" -לֹא. הַכֹּל, כֻּלֵּךְ, כָּל מָה שֶׁקָּשׁוּר בָּךְ, מְרַתֵּק אוֹתִי. "הַאִם–" אַתְּ יוֹדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבָה. וְהִיא כֵּן. מרץ 2010

—– זמן רב לא פרסמתי פוסט חדש. אבל זה עומד להשתנות. אני חוזר לבלוג הזה, ויבואו פוסטים חדשים.

——   "איזה מלך"! "את מלכה אמיתית"! השימוש במילה מלך, מלכה, בשיח העברי העכשווי, מעורר בי התנגדות אינסטינקטיבית. אני יודע, שהכוונה חיובית, לשבח, אבל אני מצטער. אני לא יכול להשתחרר מהמחשבה, שמלכים, בכל ההסטוריה האנושית, היו אנשים ששלטו באחרים, שהשליטו פחד, ששררתם באה להם או מהפיכה, או בירושת דם, או מהפחדה והשלטת רגשי אשם דתיים.…