ב 14 בפברואר 1985 השתחררתי מהצבא. מכיוון ששנת הלימודים באוניברסיטה עמדה להתחיל רק באוקטובר, היו לי כשמונה חודשים להקדיש לדבר אחד בלבד: הלהקה שלי, להקת "אח חורג". הלהקה שבה הייתי חבר עוד מהתיכון. עמי ואני נשבענו ביום שלפני הגיוס להקים את הלהקה מחדש לאחר הצבא, וכך אכן עשינו. במענק השיחרור שלי קניתי סינטיסיזר ומכונת תופים.…

כשהייתי בן שש-עשרה, טיילתי עם חברי חגי בצפון איטליה. כשהיינו בונציה, הסעירו את דמיוננו נגני הרחוב, בפיאצה סאן מרקו ההומה מאדם. הם נראו לנו כל כל רומנטיים, ציוריים, כאילו נלקחו מאיזה רומן נדודים ארופאי מהמאה התשעה עשרה. "גם אנחנו יכולים", אמר חגי. "באמת?" שאלתי. "כן. אני עם הגיטרה, אתה עם המלודיקה, בוא נראה איך זה…

כשעזבתי את ביתי הקודם, בתחילת השנה, צימצמתי את מיטלטלי ב90 אחוז. זו היתה חוויה חזקה, מלמדת, טובה. חייתי פה, בביתי הזמני, חמישה חודשים, ועכשיו הזמן לעזוב. ואני מצמצם שוב. ושוב אני חותך לעשרה אחוז ממה שסחבתי איתי. בגילגול קודם, זיקוק כזה היה מפחיד אותי. חפצים, מסתבר, הם תחליפי ביטחון. הם עוגנים. אבל בדיוק כמו עוגן,…

אני עם אמא ואבא שלי, באיזה פארק שעשועים אבל אני מבוגר, כמו עכשיו, וגם הם מבוגרים והחלום מתחיל ביציאה מהפארק, ואני אומר, אבא ואמא, חכו פה, אין טעם שנלך כולנו לאוטו, חכו בפתח של הפארק, אני אלך לחניה ואביא את האוטו‬ כי זה מרחק גדול, אל תלכו ברגל, חכו פה, אני מייד בא ואני מתחיל…