הכל קשור: הבלוג של רזי בן-עזר

——   פה, ממרחק חמשת אלפים מייל, בפלורידה החמה,קורא את כל מה שמתרחש במאהלים, בשדרות, בכיכרות, רואה את הצילומים, קורא את השלטים, ונוצר אצלי הרושם, שדור שלם, שרובו צעיר ממני, חושב וחש את מה שהרגשתי אני כשעזבתי את ישראל ב1990.   אני זוכר בדיוק כיצד חשתי: שלא משנה כמה אעבוד! המקסימום שאוכל לקוות לו הוא…

וידוי: מלבד שיר אחד, לא רע אבל גם לא גאוני, מעולם לא נפלתי מאיימי ווינהאוס. אני עצוב על מותה המיותר, הטראגי בגיל צעיר כל כך.כמובן. אבל… הקלישאה הגדולה ביותר שנטחנה בימים האחרונים היא שהיא "הצטרפה למועדון ה27". ואתם יודעים מה? בעיני, בצורה אירונית, היא מתאימה לשם בול. כי בעיני, ואני יודע שיש שיחלקו עלי בזעם,…

—– בשנת 1958, חמש שנים לפני שנולדתי, סבא שלי, אביו של אבא, אלעזר, צעד במצעד העשור למדינת ישראל,עם ותיקי ההגנה, היה יום חמסין לוהט, והוא חש ברע, שב הביתה, ונפטר מהתקפת לב בגיל 58. אני נקראתי על שמו. את השם שלום,שמי האמצעי, קיבלתי מצד משפחתה של אמי, על שם הסבא שלה. וכך הייתי לתינוק קטן,…

—– ערב מאורע חשוב, לילה, ובמוחי עולות שורות הסיום של השיר הנפלא של רוברט פרוסט.   Two roads diverged in a wood, and I, I took the one less traveled by, And that has made all the difference. שתי דרכים התפצלו ביער עבות, ואני בחרתי בזו שהלכו בה פחות וזה מה שעשה את ההבדל.

באנגלית קוראים לזה "Blind Spot”. והכוונה היא לחולשה ,לזווית מסוימת, לחוסר יכולת לראות דברים, בעיקר כלפי עצמך, שאחרים רואים בקלות. לכל אחד מאיתנו יש את זה.   ונתחיל באמריקאית. לתרבות, בעיקר הפופולרית האמריקאית, יש נקודה עיוורת ענקית כשזה מגיע לפרופורציה של זמן והסטוריה. אחרי הכל, לאמריקאים אין יותר מדי היסטוריה, בוודאי כשמשווים את זה עם…