הכל קשור: הבלוג של רזי בן-עזר

מתוך ההופעה של פוליאנה פרנק, 14 באוגוסט 2010, תיאטרון תמונע. לקח לי זמן לעשות את השלום שלי עם הבמה, עם המדיום החי, ועדיין איני שלם. אבל מה שהיה שם היה, ואת חשיבותו של הרגע הזה איני יכול להכחיש. תמיד זה היה השיר שהכי אהבתי של פוליאנה.

כיסוי/תרגום שלי לשיר של רנדי ניומן. נטלתי חרות גדולה למדי בתרגום המילולי של המילים, אבל היה לי יותר חשוב לשמר את רוח השיר כפי שהוא מצטייר ברוחי, מאשר לדייק. והנה המקור, בביצוע רנדי ניומן עצמו —–

אב , 81 ובן  47 (יושבים לדבר אחרי שנים שלא דיברו) בן: "אבא, לא הגשמתי כלום, אפילו לא חלום אחד מהחלומות והשאיפות שהיו לי בגיל עשרים. אפילו לא התקרבתי". אב: "אז אולי הגיע הזמן להנמיך ציפיות. לא לחלום". בן: (שותק) אב: (מת)

להקת פונץ', ידידי היקרים, בחדר חזרות, 21 בדצמבר 2010 צילום ועריכה: רזי

מִמֶּרְחַקִּים, אֲנִי שׁוֹמֵר אֶת שְנָתֵךְ מִלְיוֹנֵי אֵלקְטרוֹנִים זוֹרְמִים בִּכְבָלִים אוֹפְטִיים עַל קַרְקָעִית הָאוֹקְיָנוֹס האטְלַנְטִי כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַקְשִׁיב לנשִימתֵך וְאוּלַי אֵלּוּ הֵם לוויָנִים הסוֹבבִים אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ בָּחֹשֶׁךְ, בִּדְמָמָה שׁוֹלְחִים שְׁדָרִים אֶל וּמֵאֵת הַצַּלָּחוֹת הַגְּדוֹלוֹת גַּלִּים אלקטרוֹ מַגְנטִיִים עִיוְרִים כְּדֵי שרחש סדִינַיִיך בהִתְהַפכֵך יִשָּׁמַע צָלוּל וּבָרוּר באוֹזנִיותַי מִי שֶׁאָמַר שֶׁאֵין נְשָׁמָה בַּמְּכוֹנָה לֹא יָדַע לֹא הִכִּיר…