הכל קשור: הבלוג של רזי בן-עזר

אני לא יודע כמה קאנטרי שומעים בישראל. בראד פייזלי הוא אחד מהכוכבים העולים בקאנטרי האמריקאי השנה, ויש לי חיבה גדולה אליו. הוא לגמריי מיינסטרימי, עם חן של כאילו–לא–מלוטש–אבל–בעצם–סופר–מלוטש, ובמיטב המסורת של הקאנטרי, הוא כותב שירים–סיפורים פשוטים בלי שום סאב–טקסט, בלי תת משמעויות, סתם פיסות חיים "מהלב". בהרבה מובנים, ממלאת מוזיקת הקאנטרי בארה"ב את אותו מקום…

צולם ברח' יהודה המכבי, בלילה בין ה 3- ל-4 באוגוסט 2010

הפוסט הזה אינו קל לי. אינו מובן מאליו. ולכן אולי אתחיל ממה שהפוסט הזה אינו: אני לא מתכוון להרצות, להטיף, לשאת נאום פוליטי מכל סוג שהוא בעד או נגד כל נושא העובדים הזרים. (אני מעדיף בהרבה את המונח "מהגרי עבודה". ואולי, יש כבר כאן אמירה פוליטית מצידי.) אני לא אתיימר לדעת כל מה שניתן לדעת…

ב 14 בפברואר 1985 השתחררתי מהצבא. מכיוון ששנת הלימודים באוניברסיטה עמדה להתחיל רק באוקטובר, היו לי כשמונה חודשים להקדיש לדבר אחד בלבד: הלהקה שלי, להקת "אח חורג". הלהקה שבה הייתי חבר עוד מהתיכון. עמי ואני נשבענו ביום שלפני הגיוס להקים את הלהקה מחדש לאחר הצבא, וכך אכן עשינו. במענק השיחרור שלי קניתי סינטיסיזר ומכונת תופים.…