הכל קשור: הבלוג של רזי בן-עזר

צילום: רזי: הרכבת התחתית, ניו יורק

ביומיים האחרונים, ללא שום אזהרה, הותקף הבלוג הזה באלפי תגובות ספאם. אז זה באמת לא כזה סיפור, פחות משעה לקח לי לנקות, ואז לבחור ולהתקין תוסף וורדפרס מסנן ומגן מפני ספאם עתידי. אבל זה כן גרם לי לתהות. הרבה סימני שאלה, מעט תשובות. קודם כל: למה? מי מרוויח מזה? אני לא תמים, ואני בהחלט מבין…

הרצועה השש-עשרה מתוך האלבום שלי, "ענווהאהבהחמלהחוצפה". שיר קצר, שיש בו רק שורה אחת. לחן נגינה הקלטה ומיקס נעשו על ידי, בפלורידה 2009. את האלבום כולו ניתן לשמוע חינם, לקרוא כמה מילים, ולהוריד בארבעה דולר (כ-15 שקל) פה: http://raziben-ezzer.bandcamp.com/album/- ואפשר גם לקרוא את המילים היפות שכתבה עליו רוני גלבפיש פה: http://www.notes.co.il/roni/57738.asp

אני חוזר הביתה, סוגר את הדלת, ואחרי כמה שניות שומע קול מבחוץ. כן. זו יריית רובה. אני יודע איך נשמעת יריית רובה. זה קול שאין לטעות בו. ואחרי כמה שניות, ירייה נוספת. ועוד אחת. ועוד אחת. בהפסקות קצובות. היריות נשמעות מרוחקות קצת. אני פותח את הדלת. אני סקרן. וכשהדלת נפתחת, אני שומע, ממרחק, חצוצרה. יריות,…

ושם, במוזיאון להיסטוריה של הטבע, בכניסה להיכל הדינוזאורים, הוא חיכה לי. רזי הילד. הסתכלתי עליו, הוא בן שבע, או שמונה. יש לו שיער הרבה יותר בהיר וחלק מאשר שלי, אבל העיניים הן אותו כחול-אפור. הוא הושיט לי את ידו, ויחד נכנסנו אל האולם הגדול, גבה-התקרה. "אתה זוכר מהן שלושת משפחות הדינוזאורים?" רזי הילד שואל אותי.…